בחצות ביום 1 ביולי 1997, הונג קונג חוזרת לשלטון הסיני בטקס בו השתתפו ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר, הנסיך צ'ארלס מוויילס, נשיא סין ג'יאנג זמין, ומזכיר המדינה האמריקני מדלן אולברייט. אלפי בודדים מהונג קונגים מחו על המחזור, שהיה אחרת חגיגי ושלו.

בשנת 1839 פלשה בריטניה לסין כדי לרסק את ההתנגדות להתערבותה בענייניה הכלכליים, החברתיים והפוליטיים של המדינה. אחת ממעשי המלחמה הראשונים של בריטניה הייתה כיבוש הונג קונג, אי מיושב בדלילות מול חופי דרום סין. בשנת 1841 סין ניתנה את האי לבריטים עם חתימתה של ועידת צ'ונפי, ובשנת 1842 נחתם הסכם נאנקינג, שהסתיים רשמית את מלחמת האופיום הראשונה.

המושבה החדשה של בריטניה פרחה כמרכז סחר במזרח מערב וכמרכז המסחרי וההפצה של דרום סין. בשנת 1898 קיבלו בריטניה 99 שנות שלטון נוספות על הונג קונג במסגרת האמנה השנייה של פקין. בספטמבר 1984, לאחר שנים של משא ומתן, חתמו הבריטים והסינים על הסכם פורמלי המאשר את מחזור האי של 1997 בתמורה למשכון סיני לשימור המערכת הקפיטליסטית של הונג קונג. ב -1 ביולי 1997 נמסרה הונג קונג לשלום לסין בטקס בו השתתפו מספר נכבדים סינים, בריטים ובינלאומיים. המנכ"ל תחת ממשלת הונג קונג החדשה, טונג צ'י חווה, גיבש מדיניות המבוססת על המושג "מדינה אחת, שתי מערכות", ובכך שמרה על תפקידה של הונג קונג כמרכז קפיטליסטי עיקרי באסיה.