בוושינגטון, D.C., הוועדה הנבחרת של הסנאט לפעילות קמפיין נשיאותית, בראשות הסנטור סם ארווין מצפון קרוליינה, מתחילה בדיונים טלוויזיוניים על שערוריית ווטרגייט ההולכת וגוברת. שבוע לאחר מכן הושבע פרופסור למשפטים בהרווארד, ארצ'יבלד קוקס, כתובע מיוחד של ווטרגייט.
ב- 17 ביוני 1972 נעצרו חמישה גברים בגין פריצה והסתגלות בלתי חוקית של מפקדת הוועדה הלאומית הדמוקרטית במתחם ווטרגייט בוושינגטון הבירה. אחד החשודים, ג'יימס וו. מק'קורד ג'וניור, התגלה כמרכז הביטחון לשכר עבור ועדת הבחירות המחודשת של הנשיא ריצ'רד ניקסון. שני גברים נוספים עם קשרי הבית הלבן הושמעו לאחר מכן בפריצה: א. האוורד האנט, ג'וניור, לשעבר עוזר הבית הלבן, וג 'גורדון לידי, פרקליטת הכספים של הוועדה לבחירתו מחדש של הנשיא. עיתונאים וועדת הנבחרים גילו קנוניה בדרגה גבוהה יותר סביב האירוע, ופרצה שערוריה פוליטית בסדר גודל חסר תקדים.
במאי 1973 החלה ועדת הסנאט המיוחדת בהליכים טלוויזיוניים בנושא פרשת ווטרגייט. במהלך דיוני הסנאט העיד היועץ המשפטי לשעבר בבית הלבן ג'ון דין כי הפריצה של ווטרגייט אושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ג'ון מיטשל בידיעתם של יועצי הבית הלבן הראשי ג'ון ארליךמן והרש"פ הלדמן, וכי הנשיא ניקסון היה מודע לכך הכיסוי. בתוך כך, התובע ווטרגייט קוקס וצוותו החלו לחשוף עדויות נרחבות לריגול פוליטי מצד ועדת הבחירה המחודשת של ניקסון, האזנת סתר בלתי חוקית של אלפי אזרחים על ידי הממשל ותרומות למפלגה הרפובליקנית בתמורה לטובות טובות פוליטיות.
ביולי נחשף קיומם של מה שנקרא קלטות הווטרגייט הקלטות רשמיות של שיחות הבית הלבן בין ניקסון לצוותו במהלך דיוני הסנאט. קוקס זימן את הקלטות הללו, ואחרי שלושה חודשי עיכוב הנשיא ניקסון הסכים לסיכומי ההקלטות. קוקס דחה את הסיכומים, וניקסון פיטר אותו. ממשיך דרכו כתובע מיוחד, ליאון ג'ווורסקי, יישר כתבי אישום נגד כמה גורמים בכירים בממשל, ביניהם מיטשל ודין שהורשעו כדין.
אמון הציבור בנשיא דעך במהירות, ובסוף יולי 1974 אימץ ועדת שופטת הבית שלושה סעיפי הדחה נגד הנשיא ניקסון: שיבוש מהלכי צדק, ניצול לרעה של סמכויות נשיאות והפרת הליך ההדחה. ב- 30 ביולי, בכפייה מבית המשפט העליון, שחרר ניקסון סוף סוף את קלטות ווטרגייט. ב- 5 באוגוסט שוחררו תמלילי הקלטות, כולל קטע בו נשמע הנשיא המורה להלדמן להורות ל- FBI להפסיק את חקירת ווטרגייט. ארבעה ימים לאחר מכן, ניקסון הפך לנשיא הראשון בתולדות ארה"ב שהתפטר. ב- 8 בספטמבר חליפו, הנשיא ג'רלד פורד, חנינה מכל אשמה פלילית.
