ביום זה חיילים סובייטים יוצרים פרצה במצור הגרמני על לנינגרד שנמשך שנה וחצי. הכוחות הסובייטים הכו חור במצור, שקרע את המתחם הגרמני ואיפשרו אספקה ​​נוספת להיכנס לאורך אגם לדוגה.

כשפלשו לברית המועצות ביוני 1941, הכינו כוחות גרמנים קו לנינגרד, העיר השנייה בגודלה בברית המועצות. באוגוסט הכוחות הגרמנים שהתקרבו ממערב ומדרום הקיפו את העיר והפכו את הרכבת לנינגרד-מוסקבה ללא תועלת. מתקפה גרמנית ניסתה לכבוש את העיר אך נכשלה; לאור זאת, החליט היטלר להטיל מצור, ולא איפשר לשום דבר להיכנס או לעזוב את בירת רוסיה הישנה. היטלר התכוון להמתין לסובייטים, ואז להעלות את העיר על האדמה ולהעביר את השטח לבעלות ברית של גרמניה, שהתקדמו על העיר מצפון. (פינלנד תפסיק את לנינגרד, עם זאת, מרוצה מהשבת השטח שאבד לברית המועצות בשנת 1939.)

המצור החל רשמית ב- 8 בספטמבר 1941. תושבי לנינגרד החלו לבנות ביצורים אנטי-טנקים והצליחו ליצור הגנה יציבה של העיר, אך הם גם נותקו מכל הגישה למשאבים חיוניים בפנים הסובייטים. בשנת 1942 נפטרו 650,000 אזרחי לנינגרד מרעב, מחלות, חשיפה ופציעות שסבלו מהמצור וההפצצה הגרמנית המתמשכת בתותחנים. דוברות הציעו הקלה מדי פעם בקיץ והמזחלות הנישאות בקרח הצליחו לעשות את אותו הדבר בחורף. מיליון תושבים חולים, קשישים או במיוחד צעירים בלנינגרד פונו באטיות ובהתגנבות, והשאירו כ -2 מיליון איש למנות מזון זמין ומשתמשים בכל שטח פתוח כדי לשתול ירקות.

מתקפת נגד סובייטית דחפה את הגרמנים מערבה ב- 27 בינואר 1944 והביאה את המצור לסיומה. זה נמשך 872 ימים.