בקתדרלת נוטרדאם בפריס מוכתר נפוליאון בונפרטה לנפוליאון הראשון, הצרפתי הראשון שהחזיק בתואר הקיסר זה אלף שנים. האפיפיור פיוס השביעי העביר לנפוליאון את הכתר שהניח הכובש בן ה -35 של אירופה על ראשו.
נפוליאון יליד קורסיקה, מגדולי האסטרטגים הצבאיים בהיסטוריה, קם במהירות בשורות הצבא המהפכני הצרפתי בסוף שנות ה- 1790. עד שנת 1799, צרפת הייתה במלחמה עם מרבית אירופה, ונפוליאון שב הביתה ממערכה מצרית להשתלט על שלטונות ממשלת צרפת ולהציל את מדינתו מהתמוטטות. לאחר שהפך לקונסול הראשון בפברואר 1800, הוא ארגן מחדש את צבאותיו והכניע את אוסטריה. בשנת 1802 הוא הקים את הקוד נפוליאון, מערכת חדשה לחוק הצרפתי, ובשנת 1804 הקים את האימפריה הצרפתית. עד שנת 1807, האימפריה של נפוליאון נמתחה מהנהר אלבה בצפון, דרך איטליה בדרום, ומהפירנאים לחוף הדלמטי.
החל משנת 1812 החל נפוליאון להיתקל בתבוסות המשמעותיות הראשונות בקריירה הצבאית שלו, סבל דרך פלישה הרת אסון לרוסיה, איבד את ספרד לדוכס וולינגטון במלחמת חצי האי, וסבל תבוסה מוחלטת נגד כוח בעל ברית עד שנת 1814. האי אלבה, הוא ברח לצרפת בתחילת 1815 והקים צבא גרנד חדש שנהנה מהצלחה זמנית לפני תבוסתו המוחצת בווטרלו נגד כוח בעלות הברית תחת וולינגטון ב- 18 ביוני 1815.
לאחר מכן הוגלה נפוליאון לאי סנט הלנה מול חופי אפריקה, שם התגורר במעצר בית עם כמה חסידים. במאי 1821 הוא נפטר, ככל הנראה מסרטן הקיבה. הוא היה רק בן 51. בשנת 1840 הוחזרה גופתו לפריס, ונערכה הלוויה מפוארת. גופתו של נפוליאון הועברה דרך שער הניצחון ונחברה תחת כיפת האינוולידס.
