נשיא הסנאט לשעבר, סנאט, פרדיננד מרקוס, נחנך לנשיא מדינת הארכיפלג של דרום מזרח אסיה. המשטר של מרקוס ימשך 20 שנה ויהפוך להיות יותר ויותר סמכותי ומושחת.
פרדיננד מרקוס היה סטודנט למשפטים בסוף שנות השלושים של המאה העשרים, אז הועמד למשפט על התנקשות במתנגד פוליטי לאביו הפוליטיקאי. בהרשעה בשנת 1939, הוא פנה באופן אישי לבית המשפט העליון בפיליפינים וזכה בזיכוי. במהלך הכיבוש היפני במלחמת העולם השנייה הוא כביכול שימש כמנהיג תנועת ההתנגדות הפיליפינית, אך רישומי הממשלה האמריקאית מצביעים על כך שהוא לא מילא תפקיד קטן בפעילות אנטי-יפנית.
בשנת 1949 הוא נבחר לבית הנבחרים של הפיליפינים, בעיקר בזכות שיא המלחמה המפוברק שלו. בשנת 1959 עבר לסנאט ומשנת 1963 עד 1965 כיהן כנשיא הסנאט. בשנת 1965 הוא נפרד מהמפלגה הליברלית לאחר שלא זכה במועמדות לנשיאות מפלגתו והתמודד כמועמד המפלגה הלאומנית. לאחר קמפיין מר ונחרץ הוא נבחר לנשיא. בשנת 1969 הוא נבחר מחדש.
הקדנציה השנייה של מרקוס התאפיינה בהגברת הסכסוכים האזרחיים ואלימות מצד מורדים שמאלנים. בשנת 1972, בעקבות סדרת הפצצות במנילה, הזהיר מפני השתלטות קומוניסטית קרובה והכריז על חוק לחימה. בשנת 1973 הוא קיבל על עצמו סמכויות דיקטטורה תחת חוקה חדשה. מרקוס השתמש בצבא כדי לדכא גורמים חתרניים, אך גם עצר ואסר את מתנגדיו הפוליטיים המיינסטרים. פעילותו האנטי-קומוניסטית זכתה לו בתמיכה נלהבת מממשלת ארה"ב, אך משטרו התאפיין בשימוש לרעה בסיוע חוץ, דיכוי ורציחות פוליטיות. אשתו מלכת היופי, אימלטה מרקוס, מונתה לתפקידים פוליטיים חשובים וחיה אורח חיים מפואר במיוחד, שכלל ארון בגדים אדיר הכולל אלפי זוגות נעליים.
בשנת 1981, מרקוס נבחר לנשיא בספק. באזורים הכפריים גברה ההתקוממות מצד קומוניסטים ובדלנים מוסלמים. בשנת 1983, יריבו הפוליטי הוותיק של מרקוס בניניו אקווינו, ג'וניור, חזר מהגלות ונרצח על ידי סוכנים צבאיים של מרקוס ברגע שיצא מהמטוס. הרצח הפוליטי נגע בהפגנות נרחבות נגד מרקוס, ובשנת 1986 הסכים לקיים בחירות חדשות לנשיאות.
אלמנתו של אקווינו, קורזון אקווינו, התנגדה נגד מרקוס, וב- 7 בפברואר 1986 נערכו הבחירות. מרקוס הוכרז כמנצח, אך משקיפים עצמאיים האשימו את המשטר בהונאת בחירות נרחבת. חסידיו של אקווינו הכריזו על נשיאתה, וחלק ניכר מהצבא העריק לצדה בזמן שנערכו הפגנות מסיביות נגד מרקוס. ב- 25 בפברואר, מרקטוס, אשתו ופמלייתם הונפו מהארמון הנשיאותי במנילה על ידי מסוקי ארה"ב ונמלטו להוואי.
לאחר שעלו עדויות משמעותיות לשחיתות של מרקוס, כולל ביזה של מיליארדי דולרים מהכלכלה הפיליפינית, הוגשו נגד ממשלת ארה"ב כתב אישום נגד מרקוס ואשתו באשמת מעילה. לאחר מותו של פרדיננד מרקוס בשנת 1989, נמחקה אימלדה מההאשמות, והיא הורשתה לחזור לפיליפינים בשנת 1991, שם התמודדה ללא הצלחה לנשיאות בשנה שלאחר מכן. ב -1993 הורשעה אימלדה מרקוס בשחיתות על ידי בית משפט בפיליפינים, אך היא נמנעה מרצות 12 שנות מאסר. בשנת 1995 היא נבחרה לבית הנבחרים. בשנת 1998 היא התמודדה ללא הצלחה שוב כנשיאה ובעקבותיה פרשה מהחיים הפוליטיים.
