תוֹכֶן
- סמכויות הקונגרס
- בית נבחרים
- הסנאט
- סוכנויות חקיקה ומפלגות פוליטיות
- מה עושה הסניף המחוקק?
- סמכויות קונגרס אחרות
- מקורות
הרשות המחוקקת של הממשלה הפדרלית, המורכבת בעיקר מקונגרס ארה"ב, אחראית על עריכת חוקי המדינה. חברי שני בתי הקונגרס בית הנבחרים והסנאט נבחרו על ידי אזרחי ארצות הברית.
סמכויות הקונגרס
בוועידה החוקתית בשנת 1787 ביקשו ממסגרי החוקה האמריקאית לבנות יסודות של ממשלה מרכזית חזקה. אך הם גם רצו לשמור על חירותם של אזרחים בודדים, ולהבטיח שהממשלה לא תנצל לרעה את כוחה.
כדי להשיג איזון זה, הם חילקו את השלטון בין שלוש זרועות שלטון נפרדות: המחוקקים, המבצעים והשופטים.
סעיף 1 לחוקה הקים את קונגרס ארה"ב, גוף מחוקק דו-ממלכתי המורכב משני לשכות, או בתים. כפי שמוצג נקודת המוצא שלה בראשית החוקה, המסגירים התכוונו בתחילה לרשות המחוקקת, שאותה הם רואים הכי קרוב לעם, תהיה החזקה ביותר מבין שלושת זרועות השלטון.
אך עם התרחבות סמכויות הנשיאות והרשות המבצעת במאות ה -19 וה -20, הכוח היחסי של הקונגרס פחת, אף כי הוא נותר חיוני לתפקוד ממשלת האומה.
בית נבחרים
בבית ישנם 435 נציגים; כל מדינה מקבלת מספר שונה של נציגים בהתאם לאוכלוסיה. צירים נוספים שאינם מצביעים מייצגים את מחוז קולומביה והשטחים בארה"ב, כמו פורטו ריקו, גואם ואיי הבתולה של ארה"ב.
חברי בית הנבחרים בוחרים את מנהיגם, המכונה יו"ר הבית. הנואם נמצא במקום השלישי בתור הירושה לנשיאות, אחרי הנשיא וסגן הנשיא.
בית הנבחרים נחשב לחדר הקונגרס הקרוב ביותר לעם, או המגיב ביותר לצרכים ולדעת הציבור. כדי להבטיח היענות זו אנשים בוחרים את נציגיהם כל שנתיים, וכל חברי הבית עומדים לבחירה מחודשת בו זמנית. נציגים רשאים לשרת מספר בלתי מוגבל של תנאים בתפקיד.
על פי סעיף 1, סעיף 2 לחוקה, נציגים שנבחרו צריכים להיות בני 25 לפחות, והם היו אזרח אמריקאי לפחות שבע שנים. עליהם גם לחיות במדינה שהם מייצגים בקונגרס.
הסנאט
כפי שעיצבו המסגרות, הסנאט מבודד יותר ממגע עם ציבור הבוחרים מאשר הבית, וחבריו צפויים לקבל החלטות המבוססות יותר על ניסיון וחוכמה ולא על דעת הקהל המשתנה ללא הרף.
בניגוד לייצוג של הבית בו הוא פרופורציונאלי למדינה ובכל מדינה יש שני סנאטורים, ללא קשר לגודל. מערכת ייצוג שווה זו בסנאט מיטיבה עם מדינות קטנות יותר, מכיוון שיש להן השפעה לא פרופורציונאלית ביחס לגודלן.
הסנאטורים מכהנים כהונה של שש שנים, ואין הגבלה לכמה קדנציות שהם יכולים לכהן. רק שליש מהסנאט עומד לבחירות כל שנתיים. על פי החוקה, סנאטור פוטנציאלי חייב להיות לפחות בן 30 והיה אזרח אמריקאי לפחות שבע שנים. כמו נציגים, הם חייבים לחיות גם במדינה שהם מייצגים.
סגן הנשיא אינו רק שני בפיקודו של הרשות המבצעת, אלא גם נשיא הסנאט. אם יש קשר בסנאט בעת ההצבעה על פיסת חקיקה, סגן הנשיא קובע את ההצבעה המכריעה. החבר הבכיר ביותר בסנאט ידוע בשם הנשיא pro tempore, המכהן על הסנאט בהיעדרו של סגן הנשיא.
סוכנויות חקיקה ומפלגות פוליטיות
בנוסף לשני בתי הקונגרס, כולל הרשות המחוקקת מספר רשויות חקיקה התומכות בקונגרס במילוי תפקידו. בין סוכנויות אלה ניתן למנות את משרד התקציבים של הקונגרס, משרד זכויות היוצרים והספרייה של הקונגרס.
אף על פי שהחוקה לא ציינה מפלגות פוליטיות, הן הפכו לאחד ממוסדות המפתח של ממשלת ארה"ב כיום. מאז אמצע המאה ה -19 שתי המפלגות הדומיננטיות בארצות הברית היו הרפובליקנים והדמוקרטים. בשני לשכות הקונגרס יש מפלגת רוב ומפלגת מיעוט על בסיס איזו מפלגה מחזיקה ביותר מנדטים.
בנוסף לדובר הבית, שהוא מנהיג מפלגת הרוב, יש גם מנהיג רוב ומנהיג מיעוט. מפלגות הרוב וגם המיעוט בוחרות נציגים לשמש שוטים, אשר סופרים קולות ומתווכים בין הנהגת המפלגה לבין חברי קונגרס קבועים.
מה עושה הסניף המחוקק?
כל אחד יכול לכתוב פרוטוקול חקיקה פרוספקטיבי, המכונה "הצעת חוק", אך יש להציג אותו בבית או בסנאט על ידי הספונסר הראשי שלו, או נציג או סנאטור. לאחר הצעת חוק, נפגשת קבוצה או ועדה קטנה כדי לחקור אותה, לשאול שאלות ולבצע תוספות או שינויים.
לאחר מכן הצעת החוק עומדת לרצפת הבית או הסנאט לדיון, שם נציגים או סנאטורים אחרים יכולים להציע תיקונים או שינויים נוספים. אם הרוב מצביע בעד הצעת החוק, הוא יעבור לדיון בבית האחר בקונגרס.
ברגע ששני בתי הקונגרס מאשרים את אותה גרסה של הצעת חוק, זה מועבר לנשיא, שיכול לחתום על הצעת החוק לחוק או להטיל וטו. אם הנשיא נוהג וטו, הצעת החוק חוזרת לקונגרס, שיכול לעקוף את הווטו בשני שליש מהקולות של הנוכחים בבית ובסנאט כאחד.
הווטו הנשיאותי ויכולתו של הקונגרס לדרוס אותו הם שניהם חלק ממערכת הבדיקות והאיזונים שקבעה החוקה כדי להבטיח שאף סניף ממשלתי לא יפעיל יותר מדי כוח.
סמכויות קונגרס אחרות
בנוסף לכתיבת חוקים וחוקקת, לקונגרס יש גם סמכויות שונות אחרות, כולל הכוח להכריז מלחמה. הקונגרס גם מייצר תקציב שנתי לממשלה, גובה מיסים על האזרחים כדי לשלם עבור התקציב ואחראי לוודא שכסף שנגבה באמצעות מיסים ישמש למטרתו המיועדת.
על אף ששתי חדרי הקונגרס צריכים להחליט במשותף כיצד להפעיל רבים מהסמכויות שניתנו להם על ידי החוקה, לכל חדר יש גם סמכויות ספציפיות שרק הוא יכול לבצע. בין הסמכויות הייחודיות של בית הנבחרים ניתן להדגיש פקיד פדרלי ולהציע את כל חקיקת המס.
הסנאט מצידו יכול לאשר אמנים שנחתמו עם מדינות אחרות, לנסות פקידים מוערכים ולאשר את כל המינויים לנשיאות, כולל חברי קבינט ונשיא שופטי בית המשפט העליון.
מקורות
הסניף המחוקק, WhiteHouse.gov.
סניף חקיקה, USA.gov.
