הנחתים האחרונים בארה"ב שנשלחו ללבנון כחלק מכוח שמירה על שלום רב לאומי עוזבים את ביירות, בירת לבנון הספורה המלחמה, שם כ -250 מתוך 800 הנחתים המקוריים איבדו את חייהם במהלך המשימה הטרופה ב -18 חודשים.
בשנת 1975 פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם בלבנון, כאשר גרילה מוסלמית פלסטינית ושמאל נלחמה במיליציות של מפלגת פלנגה הנוצרית, הקהילה הנוצרית המרונית וקבוצות אחרות. במהלך השנים הבאות, התערבויות סוריות, ישראליות ואו"ם לא הצליחו לפתור את הלחימה הפלגית. ב- 20 באוגוסט 1982 נצטווה כוח רב-לאומי הכולל 800 נחתים בארה"ב לביירות כדי לסייע בתיאום הנסיגה הפלסטינית.
הנחתים עזבו את שטח לבנון ב -10 בספטמבר אך חזרו במספרים מחוזקים ב- 29 בספטמבר, לאחר טבח פליטים פלסטינים בידי מיליציה נוצרית. למחרת נהרג הימי האמריקני הראשון שנפטר במהלך המשימה תוך כדי הבאת פצצה. נחתים אחרים נפלו טרף לצלפים. ב- 18 באפריל 1983, מחבל מתאבד שנהג בטנדר הרס את שגרירות ארה"ב בביירות, והרג 63 אנשים, בהם 17 אמריקאים. ואז, ב- 23 באוקטובר, נהג מחבל לבנוני במשאית עמוסת חומרי נפץ לתוך הצריפים הימיים של ארה"ב בביירות, והרג 241 אנשי צבא אמריקאים. באותו בוקר נהרגו 58 חיילים צרפתים בצריף המגורים שלהם במרחק של שני קילומטרים בפיגוע נפרד. זהות השגרירות ומפציצי הצריפים לא נקבעו, אך על פי החשד הם היו טרוריסטים שיעים הקשורים לאירן.
לאחר הפצצת הצריפים, רבים שאלו אם הנשיא רונלד רייגן מטרת מדיניות איתנה בלבנון. שאלות קשות עלו גם על איכות הביטחון במגזר האמריקאי של ביירות שנקלעה למלחמה. כוח שמירת השלום האמריקני כבש שטח חשוף בסמוך לשדה התעופה, אך מסיבות פוליטיות לא ניתן למפקד הימי לשמור על היקף מאובטח לחלוטין לפני התקפת הצריפים. בנאום לאומי בליל ה- 23 באוקטובר, הנשיא רייגן נשבע לשמור על הנחתים בלבנון, אך ארבעה חודשים בלבד לאחר מכן הוא הודיע על סיום התפקיד האמריקני בכוח שמירת השלום. ב- 26 בפברואר 1984 עזב הכוח העיקרי של הנחתים את לבנון, והותיר רק תנאי קטן לשמירה על שגרירות ארה"ב בביירות.