כותרת העמוד הקדמי של ערב אקספרס של ליברפול ב- 6 ביולי 1957 קרא את "SERSZYS SIZZLES", בהתייחס לגל החום שאחז לא רק בצפון אנגליה, אלא בכל אירופה. באותה כותרת אפשר היה להשתמש גם בסיפור שלא זכה לסיקור כלל באותו היום: סיפור המפגש הראשון בין שני בני נוער ליברפול בשם ג'ון לנון ופול מקרטני. כמו הקשר האישי והמקצועי אליו היה מוביל, המפגש הראשון ההיסטורי שלהם היה שילוב טעון ביותר של התרגשות, יריבות וכבוד הדדי.

קל להניח שג'ון ופול בסופו של דבר היו נפגשים ביום אחר אחר, כאשר חבר משותף לא בחר באותו יום חם ולח לחלל את ההקדמה. אך ככל שהיה במשותף, שני הנערים התגוררו בשכונות שונות, הלכו לבתי ספר שונים והיו כמעט זהים לגיל שנתיים זה מזה.

רק ג'ון אמור היה להופיע בפומבי ב- 6 ביולי 1957. האירוע היה הפיט השנתי של כנסיית וולטון פאריש גן, מצעד ויריד בחוץ בו הוזמנו ג'ון וקבוצת הסקיפר של המחצבים שלו. האטרקציות העיקריות היו תערוכת כלבים ולהקת פליז, אך קשר משפחתי עזר להעלות את המחצבים לחשבון כמנהון למאות בני הנוער שנכחו במקום. באמצע הסט הראשון שלהם, הופיע פול מקרטני בן ה -15 והסתכל, מתמוסס, כג'ון, למרות כישורי הגיטרה הבסיסית שלו ונטייתו לפרסום במקום מילות נשכחות, החזיק את הקהל בקסם ובלבול. אחרי המופע, הגיע תורה של פול להרשים את ג'ון.

ידיד משותף ערך את היכרות באולם הכנסייה הסמוך, שם ג'ון וחבריו ללהקה התנשאו על כיסאות מתקפלים ובקושי הכירו בנער הצעיר. ואז שלף פול את הגיטרה שהוא נשא על גבו והחל לנגן את "Twenty Flight Rock" של אדי קוקרן, ואז את "Be Bop A Lula" של ג'ין וינסנט, ואז מדיה של מספרים של ריצ'רד הקטן. כפי שכותב ג'ים אודונל היום שג'ון פגש את פולהתיאור באורך הספר שלו על הרגע ההיסטורי הזה בתולדות המוזיקה, "בחור צעיר שלא נדהם בקלות, לנון נדהם." המוזיקליות של פול גברה בהרבה על לנון המבוגר, אך יותר מזה, ג'ון זיהה בפאול את אותה תשוקה שפול גילה. בג'ון במהלך ההופעה הקודמת שלו על הבמה. עד מהרה לימד פול ג'ון הנלהב כיצד לכוון את הגיטרה שלו ולכתוב את האקורדים והמילים לכמה מהשירים שהוא רק ניגן.

מאוחר יותר באותו ערב, כשהלך לביתו עם אחד מחבריו ללהקה, הודיע ​​ג'ון על כוונותיו לקראת היכרותם החדשה. כעבור שבועיים, ג'ון לנון הזמין את פול מקרטני להצטרף לחצבים.