ניו יורקטריביון העורך הוראס גרילי מפרסם מאמר מערכת נלהב הקורא לנשיא אברהם לינקולן להכריז על אמנציפציה לכל העבדים בשטח שבבעלות האיחוד. מילותיו הושטות של גרילי השמיעו את חוסר הסבלנות של רבים מבטל הצפון; אך ללא ידיעתם ​​של גרילי והציבור, לינקולן כבר נע לכיוון האמנציפציה.

בשנת 1841 השיק גרילי את ה- טריביון, עיתון לקידום רעיונות הרפורמה שלו. הוא דגל במצב רוח, בהתרחבות מערבה ובתנועת העבודה והתנגד לעונש מוות ומונופול קרקעות. גרילי שימש טיסה קצרה בבית הנבחרים האמריקני, והוא הציג חקיקה שהפכה בסופו של דבר לחוק ההומסטד משנת 1862.

גרילי התלהב ביותר בהתנגדותו לעבדות, והיה מארגן חשוב של המפלגה הרפובליקנית בשנת 1854. כשפרצה המלחמה, גרלי, יחד עם אנשי ביטול רבים, טענו באופן קולני למען מדיניות מלחמה שנבנתה למיגור העבדות. הנשיא לינקולן לא שיתף כלפי חוץ את הרגשות האלה. במשך שנה וחצי הראשונות של המלחמה, לינקולן לא ששה להתנכר למדינות הגבול של מיזורי, קנטאקי, מרילנד ודלוור, שעסקו בעבדות אך לא נפרדו.

במאמר המערכת שלו, "תפילת עשרים מיליון", התרכז גרילי ברתיעת רצונו של לינקולן לאכוף את פעולות ההחרמה משנת 1861 ו- 1862. הקונגרס אישר את ניכוס הרכוש הקונפדרציה, כולל עבדים, כאמצעי מלחמה, אך אלופים רבים לא ששו ל לאכוף את המעשים, כמו גם ממשלת לינקולן. גרילי טען שזה "מגוחך וחסר תוחלת" לנסות להוציא את המרד מבלי להרוס את העבדות. "גורם האיחוד", כתב, "סבל מהערכה מוטעית לעבדות המורדים."

למרות שהוא לא הודה בכך בפומבי באותה תקופה, לינקולן תכנן לשחרר עבדים. הוא עשה זאת חודש לאחר מכן עם הכרזת האמנציפציה המקדימה שלו.