ביום זה ג'ורג 'ברנרד שו, 23, מתפטר מעבודתו בחברת הטלפונים של אדיסון על מנת לכתוב.

שו נולד בדבלין, אירלנד, ועזב את בית הספר בגיל 14 כדי לעבוד במשרד של סוכן יבשתי. בשנת 1876 הוא התפטר ועבר ללונדון, שם התמקמה אמו, מורה למוזיקה. הוא עבד עבודות שונות בעת שניסה לכתוב מחזות. הוא החל לפרסם ביקורות ספרים וביקורת אמנות ומוזיקה בשנת 1885. בינתיים הוא הפך לרפורמטור מחויב וכוח פעיל בחברה הפביאן החדשה שהוקמה, קבוצה של סוציאליסטים ממעמד הביניים.

המחזה הראשון שלו, בית האלמנים, הופק בשנת 1892. המחזה השני שלו, המקצוע של גברת וורן, נאסר בבריטניה בגלל עיסוקו בכנות בזנות. בשנת 1905, כשהמחזה הועלה בארה"ב, השוטרים כבו אותו לאחר הופעה אחת וכלאו את השחקנים והמפיקים. בתי המשפט קבעו במהרה כי המופע יכול להיפתח מחדש. למרות שהופקו כמה הפקות פרטיות, המופע לא הוצג כחוק בבריטניה עד שנת 1926.

שו הפך למבקר התיאטרון עבור סקירת שבת בשנת 1895, וביקורותיו במהלך השנים הבאות עזרו לעצב את התפתחות הדרמה. בשנת 1898 הוא פרסם משחק נעים ולא נעים, אשר הכיל נשק והאיש,איש הגורל, ודרמות אחרות. בשנת 1904, גבר וסופרמן הופק.

בעבודתו תומך שו בסוציאליזם וגזל את התעללות הקפיטליזם, השפלה של נשים וההשפעות הרעות של עוני, אלימות ומלחמה. כתיביו היו מלאים בהומור, בשנינות ובניצוץ, כמו גם בספרים רפורמיסטיים, ובמחזהו פיגמליון, הופק בשנת 1912, לימים הפך ללהיט המחזמר והסרט גברתי הנאווה.

בשנת 1925 זכה שו בפרס נובל לספרות והשתמש בכספי הפרס המשמעותיים כדי להקים חברה ספרותית אנגלו-שבדית. הוא חי בפשטות, נמנע מאלכוהול, קפאין ובשר, דחה את מירב ההוקרה והפרסים והמשיך לכתוב בשנות ה -90 לחייו. הוא הפיק יותר מ -40 מחזות לפני מותו ב -1950.