בזמן שמלחמת העולם הראשונה מתקרבת למורדים קרובים, זועמים בשתי גרמניה ומרד אוסטריה-הונגריה ב -3 בנובמבר 1918, מרימים את הדגל האדום של המפלגה הקומוניסטית הסוציאליסטית המהפכנית ומאיימים ללכת בדוגמה הרוסית בהורדת ממשלותיהם האימפריאליסטיות.

בשבוע האחרון של אוקטובר 1918, שלוש מהמעצמות המרכזיות-גרמני, אוסטריה-הונגריה והאימפריה העות'מאנית היו במגעים עם בעלות הברית על השגת שביתת נשק, ואילו הרביעית, בולגריה, סיכמה אחת בספטמבר. ב- 28 באוקטובר נעצרו 1,000 מלחים בחיל הים הגרמני לאחר שסירבו לעקוב אחר הוראות מפקדיהם לפתוח במתקפה אחרונה עם הבריטים בים הצפוני. לאחר שילוב הצי הגרמני, ההתנגדות התפשטה עד מהרה לעיר קיל גרמניה, שם ב- 3 בנובמבר הניפו כ -3,000 מלחים ועובדים את דגל הקומוניזם האדום. מושל קיל, האדמירל וילהלם סושון, קרא לקצינים ימיים הנאמנים לממשלה לדכא את המרד; שמונה מורדים נהרגו, אך ההתנגדות הכללית המשיכה.

בינתיים פרצה מהפכה בווינה כמו גם בבודפשט, שם נרצח ראש ממשלת הונגריה לשעבר, הרוזן איסטוואן טישה, ב- 31 באוקטובר על ידי חברי המשמר האדום המונהג על ידי הקומוניזם. עם האימפריה שלה בביצים, הממשלה האוסטרו-הונגרית הבטיחה שביתת נשק עם מעצמות בעלות הברית ב -3 בנובמבר, והסתיימה את השתתפותה במלחמת העולם הראשונה. באותו יום במוסקבה, בעצרת המונים לתמיכה במורדים האוסטרים, המנהיג הקומוניסטי ולדימיר לנין הצהיר בניצחון: "הזמן קרוב אליו יחגוג היום הראשון למהפכה העולמית בכל מקום."