ביום זה בשנת 1940, לאור ההרס והטרור שנגרמו ללונדונים בעקבות רצף של הפצצות גרמניות, שנקראו "הבליץ", מורה קבינט המלחמה הבריטי למפציצים בריטים על גרמניה להפיל את הפצצות שלהם "לכל מקום" אם לא יוכל להגיע היעדים שלהם.

שני לילות ההפצצה הקודמים ספגו נזק יוצא דופן, במיוחד באזור שכונות העוני של לונדון, איסט אנד. המלך ג'ורג 'השישי אף ביקר באזור ההרוס כדי להרגיע את התושבים שחברי ארצם היו איתם בלב ובמוח. כל לילה מאז השביעי נשמעו אזעקות להודיע ​​על גישתם של מטוסים גרמנים נכנסים, שהחלו להפיל פצצות ללא הבחנה בסביבת לונדון, למרות שהרציפים היו היעד העיקרי שלהם ביום הראשון של הבליץ. כאשר מפציצים בריטים יצאו לגרמניה להשיב תגמול, הם קיבלו הוראה שלא לחזור הביתה עם הפצצות שלהם אם לא יצליחו לאתר את יעדיהם המקוריים. במקום זאת הם היו צריכים לשחרר את העומסים שלהם איפה ומתי שהם יכולים.

בליל העשירי, לילה בו הודיעו על מודיעין הבית הבריטי על האופן בו לונדונים נבהלים נשמעים לצליליהן של אזעקות הפשיטה האווירית, שולם ברלין בעין, עם מפל של פצצות בריטיות שאף נחתו עליהן בגן של ג'וזף גבלס, שר התעמולה של המפלגה הנאצית.