היום יום הולדתו של המשורר וולט וויטמן, יליד ווסט הילס, לונג איילנד, וגדל בברוקלין.

למרות שוויטמן אהב מוסיקה וספרים, הוא עזב את בית הספר בגיל 14 כדי להפוך למלומד. בהמשך עבד כמורה, כעיתונאי, כעורך, כנגר, והמלא תפקידים אחרים כדי לתמוך בכתיבתו. בשנת 1855 פרסם בעצמו כרך שירים דקיק שנקרא עלי דשא, אשר נשאה את תמונתו אך לא את שמו. עם ספר זה קיווה ויטמן להיות משורר אמריקאי באמת, כפי שנחזה במאמרו של ראלף וולדו אמרסון "המשורר" (1843).

ויטמן בילה זמן רב במנהטן, ברוקלין ולונג איילנד, בהשתתפות באירועי תרבות, טיולים ארוכים, ולפעמים רכיבה על מאמנים ומעבורות כתירוץ לדבר עם אנשים. בשנת 1856, המהדורה השנייה של עלי דשא כלל את "שיר סאנדאון" שלו, שנקרא לימים "חציית מעבורת ברוקלין."

בשנת 1862 נפצע אחיו של ויטמן בפרדריקסבורג, וויטמן הלך לטפל בו. את שאר המלחמה בילה בנחמת חיילים באיחוד ובקונפדרציה. שירו "הו קפטן, הקברניט שלי", התאבל על רצח לינקולן. ויטמן עבד במספר מחלקות ממשלתיות לאחר המלחמה עד שלקח אירוע מוחי בשנת 1873. הוא העביר את שארית חייו בקמדן, ניו ג'רזי, והמשיך להוציא מהדורות מתוקנות של עלי דשא עד זמן קצר לפני מותו בשנת 1892.