תוֹכֶן
ויטנאזציה הייתה אסטרטגיה שמטרתה לצמצם את המעורבות האמריקאית במלחמת וייטנאם על ידי העברת כל האחריות הצבאית לדרום וייטנאם. המלחמה הלא פופולארית ההולכת וגוברת יצרה קרעים עמוקים בחברה האמריקאית. הנשיא ניקסון האמין כי אסטרטגיית הוייטנאטיזציה שלו, שכללה בניית הכוחות המזוינים של דרום וייטנאם ונסיגת כוחות ארה"ב, תכין את דרום וייטנאמים לפעול להגנתם נגד השתלטות צפון וייטנאמית ויאפשר לארה"ב לצאת מווייטנאם עם הכבוד שלה על כנו. אך תהליך הוויטנאטיזציה היה פגום עמוק מההתחלה.
ניקסון ומלחמת וייטנאם
עם כניסתו של הנשיא ריצ'רד מ. ניקסון לתפקיד בינואר 1969, ארה"ב הכניסה כוחות קרב להילחם בווייטנאם מאז 1965, וכ -31,000 חייהם אמריקאים אבדו.
אולם, ככל הנראה, ההתחייבות הצבאית האמריקאית בקנה מידה מלא התקדמה מעט בהבסת צפון וייטנאם הקומוניסטית ובעלות ברית גרילה של וייט קונג. כוחות האויב ספגו עונש אדיר אך נותרו נחושים להפיל את הממשלה הנתמכת בארה"ב בדרום וייטנאם ולאחד את המדינה תחת שלטון קומוניסטי.
מול לחץ אינטנסיבי מצד ציבור עייף מלחמה ומחאה נפוצה על מלחמת וייטנאם, ניקסון חיפש דרך להתנתק מכוחות קרב אמריקאיים מבלי שנראה כי הוא נוטש את דרום וייטנאם לקומוניסטים. הוא דחה את קריאות התנועה נגד המלחמה להורות על נסיגה מיידית של כוחות ארה"ב והביע בפומבי רצון להשיג "שלום עם כבוד" בווייטנאם.
לשם כך, ניקסון ויועציו, כולל שר ההגנה מלווין ליירד, פיתחו אסטרטגיה חדשה שכינתה וייטניזציה. תוכנית הוייטנאטיזציה קבעה נסיגה הדרגתית, שלבית, של כוחות קרב אמריקאיים, בשילוב מאמץ מורחב לאמן ולצייד את דרום וייטנאם להשתלט על אחריות צבאית להגנתה.
הנשיא הודיע על אסטרטגיית הווייטניזציה שלו לעם האמריקני בנאום בטלוויזיה הארצית ב -3 בנובמבר 1969. הוא הדגיש כיצד גישתו מנוגדת ל"האמריקניזציה "של המלחמה שהתרחשה תחת קודמו, הנשיא לינדון ב. ג'ונסון.
"ההגנה על החופש היא עניינה של כולם, ולא רק העסק של אמריקה. וזו במיוחד אחריותם של האנשים שחופשם מאוים, "הסביר ניקסון בנאומו. "בממשל הקודם אמרנו את המלחמה בווייטנאם. בממשל זה אנו מווייטנזים את החיפוש אחר שלום. "
האם ידעת? הדמוקרטית הילרי קלינטון (1947-) עשתה התמחות במכללה אצל מלווין ליירד, יוצר האסטרטגיה של וייטנאזציה של ניקסון. "תמיד קידמתי את ביל קלינטון שהילרי השתבשה לאחר שפגשתי אותו," אמר ליירד בראיון של Reader's Digest ב –2019. "היא הייתה רפובליקנית טובה כשעבדה בשבילי."
פלישת קמבודיה
בנוסף לנסיגות הצבא האמריקני ולמאמצים להכין ולחדש את צבא דרום וייטנאם, אסטרטגיית הוייטנאטיזציה של ניקסון הוצגה גם תוכניות שנועדו לחזק את ממשלת דרום וייטנאם ולהרחיב את בסיסה הפוליטי באזורים הכפריים. הוא הציע סיוע בארה"ב לסייע לפקידים בדרום וייטנאם לארגן בחירות מקומיות וליישם רפורמות חברתיות ויוזמות פיתוח כלכלי.
עם זאת, באותה תקופה בה הושמה תוכנית הוייטנאליזציה, ממשל ניקסון גם הסלים את הפעילות הצבאית האמריקאית באזורים אחרים בדרום מזרח אסיה. באפריל 1970, למשל, אישר הנשיא בחשאי מסעות הפצצה ופלישה קרקעית לקמבודיה, מדינה נייטרלית.
עם התייחסות ציבורית להרחבת המלחמה, טען ניקסון כי הפלישה לקמבודיה הייתה הכרחית בכדי לשמור על לחץ על האויב עד שאסטרטגיית הווייטניזציה תשתרש. פעולותיו של הנשיא היו בכל זאת תחת ביקורת קשה והביאו להפגנות מסיביות נגד המלחמה ברחבי אמריקה.
ניקסון צמצם בהדרגה את מספר הכוחות האמריקניים בווייטנאם במספר שלבים, מהשיא של 549,000 בשנת 1969 ל- 69,000 בשנת 1972. עם זאת, באותה תקופה, מנהיגי צפון וייטנאם השיקו מספר עבירות אשר בחנו את נחישותו של הנשיא והטילו ספק בויאטואיזציה שלו. אסטרטגיה.
מתקפת הפסחא במרץ 1972, למשל, הדגישה את הביצועים הגרועים של צבא דרום וייטנאם ואת הסתמכותו הכבדה על כוח האוויר האמריקני להדוף את ההתקפה הקומוניסטית.
אפקטיביות הוויטנאטיזציה
בינואר 1973 ניהלה ממשלת ניקסון משא ומתן על הסכם שלום עם מנהיגי צפון וייטנאם. בתנאי ההסדר, ארה"ב הסכימה לסגת את כוחותיה שנותרו תוך 60 יום תמורת הפסקת אש מיידית, שובם של שבויי מלחמה אמריקנים והבטחת צפון וייטנאם להכיר בלגיטימיות ממשלת דרום וייטנאם ולהגיש עתיד סכסוכים בפני ועדה בינלאומית.
בדו"ח הסופי לפני שעזב את כהונתו באותו חודש, הכריז לירד שתהליך הוויטנאטיזציה הושלם: "כתוצאה מהצלחת ההיבטים הצבאיים של ויטנאזציה, האנשים הדרום-וייטנאמים כיום, בעיניי, מסוגלים לחלוטין לספק את שלהם ביטחון המדינה נגד צפון וייטנאמים. "
עם זאת, אירועים מאוחרים הוכיחו כי אמונם של הלירד היה מופרך לחלוטין, שכן דרום וייטנאם נפלה לכוחות הקומוניסטים הצפון-וייטנאמיים בשנת 1975.
