שלושה ימים בלבד לאחר שמועצת הביטחון של האו"ם הצביעה לספק סיוע צבאי לדרום קוריאה, הנשיא הארי ס. טרומן מורה לכוחות חמושים בארה"ב לסייע בהגנה על אותה מדינה מפני פלישת צבאות צפון קוריאה. הצעד הדרמטי של טרומן סימן את כניסתה הרשמית של ארצות הברית למלחמת קוריאה.

ב- 25 ביוני 1950 פלשו כוחות צבא מקוריאה הצפונית הקומוניסטית לדרום קוריאה. כוחות דרום קוריאה ומספרם המצומצם של כוחות ארה"ב המוצבים במדינה הסתובבו תחת מתקפת הפתע. ב- 27 ביוני, ארצות הברית ביקשה ממועצת הביטחון באו"ם להעביר החלטה הקוראת למדינות החברות באו"ם לסייע לדרום קוריאה. כאשר הסובייטים החרימו את הפגישה מסיבות אחרות, ההחלטה התקבלה. שלושה ימים לאחר מכן הורה הנשיא טרומן על כוחות היבשה האמריקניים לדרום קוריאה והכוחות נכנסו לדרום קוריאה באותו יום. במקביל, הורה טרומן לחיל האוויר האמריקני להפציץ יעדים צבאיים בצפון קוריאה והפנה את חיל הים האמריקני לחסום את חופי צפון קוריאה.

פעולתו של טרומן סימנה את תחילת ההשתתפות הרשמית והרחבה של ארה"ב במלחמת קוריאה. בשלוש השנים הבאות, ארצות הברית סיפקה לפחות מחצית מכוחות היבשה של האו"ם בקוריאה ואת הרוב המכריע של כוחות האוויר והים ששימשו בסכסוך נגד צפון קוריאה, ובהמשך, נגד סין הקומוניסטית, שנכנסה למלחמה ב בצפון קוריאה בסוף 1950. כמעט 55,000 אמריקנים נהרגו במלחמה ומעל 100,000 נפצעו. אומדני העלות למלחמה נעו עד 20 מיליארד דולר. ביולי 1953 נחתמה שביתת נשק שהסתיימה את הלחימה והותירה את קוריאה אומה מפולגת.