התקוממות לאומית ספונטנית שהחלה 12 יום לפני כן בהונגריה נמחצת באכזריות על ידי טנקים וכוחות סובייטים ביום זה בשנת 1956. אלפים נהרגו ונפצעו וכמעט רבע מיליון הונגרים ברחו מהמדינה.

הבעיות בהונגריה החלו באוקטובר 1956, אז אלפי מפגינים יצאו לרחובות בדרישה למערכת פוליטית דמוקרטית יותר וחופש מדיכוי סובייטי. בתגובה מינה בכירי המפלגה הקומוניסטית את אימרה נגי, ראש ממשלה לשעבר שהודח מהמפלגה בגלל ביקורתו על מדיניות הסטליניסט, לראש הממשלה. נגי ניסה להחזיר את השלום וביקש מהסובייטים למשוך את כוחותיהם. הסובייטים עשו זאת, אולם נגי ניסה לדחוף את המרד ההונגרי קדימה על ידי ביטול שלטון מפלגה אחת. הוא הודיע ​​גם כי הונגריה נסוגה מהסכם ורשה (המקבילה של הגוש הסובייטי לנאט"ו).

ב- 4 בנובמבר 1956 התגלגלו טנקים סובייטים לבודפשט כדי לרסק, אחת ולתמיד, את ההתקוממות הלאומית. קרבות רחוב אכזריים פרצו, אך כוחם הגדול של הסובייטים הבטיח ניצחון. בשעה 05:20 הודיע ​​ראש ממשלת הונגריה אימרה נגי על הפלישה לאומה בשידור עגום, בן 35 שניות, והצהיר: "כוחותינו נלחמים. למרות זאת, תוך מספר שעות ביקש נגי מקלט בשגרירות יוגוסלביה בבודפשט. הוא נלכד זמן קצר לאחר מכן והוצא להורג שנתיים לאחר מכן. עמיתו לשעבר של נגי ומחליפו הקרוב, ג'אנוס קדרה, שהוטס בסתר ממוסקבה לעיר שולנוק, 60 מיילים דרומית-מזרחית לבירה, התכונן לקחת את השלטון בגיבוי מוסקבה.

הפעולה הסובייטית הדהימה אנשים רבים במערב. מנהיגת ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב התחייבה לנסיגה מהמדיניות הסטליניסטית והדיכוי של העבר, אך הפעולות האלימות בבודפשט הציעו אחרת. לפי הערכות, 2,500 הונגרים מתו וכ -200,000 נוספים ברחו כפליטים. התנגדות חמושה ספרדית, שביתות ומעצרים המוניים נמשכו חודשים ארוכים לאחר מכן, וגרמו לשיבוש כלכלי משמעותי. חוסר מעש מצד ארצות הברית הכעיס ותסכל הונגרים רבים. שידורי הרדיו "קול אמריקה" ונאומיהם של הנשיא דווייט אייזנהאואר ומזכיר המדינה ג'ון פוסטר דולס הציעו לאחרונה כי ארצות הברית תומכת ב"שחרור "של" עמים שבויים "במדינות קומוניסטיות. עם זאת, כאשר טנקים סובייטים נשאו על המפגינים, ארצות הברית לא עשתה דבר מעבר לפרסום הצהרות אהדה פומביות למצוקתן.