עם מחרוזת להיטי פופ באמצע שנות השישים שהחלה את הגדרת הקריירה "I Got You Babe" (1965), סוני ושר בונו ביססו את עצמם כזוג הנשוי הבולט והמושך ביותר בעולם המוזיקה הפופולרית. היפר יותר מסטיב לורנס ואיידי גורמה, והרבה יותר כיף מג'ון ויוקו, סאני וצ'ר הקרינו דימוי של הרמוניה זוגית שהרבה אנשים יכולים להתייחס לדימוי לא כל כך של אושר מושלם, אלא של עדיין לא מושלם חוסר התאמה שמח. מר וגברת בונו סחרו בתדמית זו במקצועיות במשך עשור יציב, אפילו מספר שנים מעבר לנקודה שזה נכון. אחרי 13 שנים יחד כזוג ושש שנות נישואים, השלוש האחרונות למצלמות סוני וצ'ר התגרשו כחוק ביום זה בשנת 1975.
כאשר התגרשו, סוני וצ'ר היו ידועים בעיקר ככוכבי טלוויזיה בזכות תכנית המגוון NBC המוצלחת ביותר שלהם, אך מערכות היחסים הרומנטיות והמקצועיות שלהם החלו בתעשיית המוזיקה בדרום קליפורניה בראשית שנות השישים. בשנת 1962, סלווטורה "סוני" בונו עבד כמפיק, שחקן והיה כלי הקשה מתישהו עבור המפיק האגדי פיל ספקטור כאשר פגש את שרילין סרקסיאן בבית קפה בלוס אנג'לס. שרילין, בת 16 בלבד, ולאחרונה נשרה ממנה בפרזנו בקליפורניה, בתיכון, שרילין שרה במהרה גיבוי ללהיטים כה אגדיים שהופקו מ"ספקטור "כמו" הפסדתם את הלובין 'פיין "(Rothers Brothers, 1964)," Da דו רון רון "(הקריסטלים, 1963) ו-" Be My Baby "(Ronettes, 1963). בני הזוג הוציאו סינגל אחד לא מוצלח תחת השם "קיסר וקליאופטרה" לפני שנחתו להיט פופ מס '1 בשנת 1965 עם "I Got You Babe" תחת שמם החדש, סוני וצ'ר.
בסופו של דבר היו לסוני וצ'ר רק כמה להיטים בלתי נשכחים לאחר הראשון שלהם, כשהגדול שבהם היה "The Beat Goes On" מ -1967. עד 1968, למעשה, סוני וצ'ר היו גמורים למעשה כאקט הקלטה בר-קיימא, ומאמציו של סוני להקים קריירה קולנועית לזוג שהוקמו. המעבר ללאס וגאס, שם פיתחו מעשה מועדון לילה הכולל משחק מצחיק בין שירים, הוא מה שקם לתחייה את הקריירה של סאני ושר. עד שנת 1971 הם כיכבו בתוכנית טלוויזיה מובילה 10 שנבנתה סביב אותו מעשה שהיה בורח ונמשך, בגלגולים שונים, עד 1977. שנתיים אחר כך הם יתגוררו בבתים נפרדים ועם בני זוג רומנטיים חדשים, אבל זה רק שנתיים לאחר מכן הפיצול שלהם התפרסם וגמר הגירושין שלהם ב- 26 ביוני 1975.
