ביום זה בשנת 1943, אחד מעימותי השריון הגדולים בהיסטוריה הצבאית מתרחש כמתקפה הגרמנית נגד הביצור הרוסי בקורסק, מסילת ברזל ומרכז תעשיה, נעצרת בקרב הרסני, המסמן את נקודת המפנה במזרח חזית לטובת הרוסים.

הגרמנים גורשו מקורסק, מרכז תקשורת מרכזי בין צפון לדרום, בחודש פברואר. כבר בחודש מרץ יצרו הרוסים ביצור בולט, הגנתי, ממש מערבית לקורסק, כדי למנוע ניסיון נוסף של הגרמנים להתקדם דרומה יותר ברוסיה. ביוני פתחו הפולשים הגרמנים במתקפה אווירית נגד קורסק; בשטח הושק מבצע קוטבוס, שהוקדש לכאורה להשמדת הפעילות הפרטיזנית הרוסית, אך במציאות הביא לטבח סיטוני של אזרחים רוסים, שביניהם הסתתרו לוחמים פרטיזנים סובייטים. הרוסים הגיבו בפשיטות אוויריות על תצורות חיילים גרמנים.

עד יולי, הבין היטלר כי שבירת ההתנגדות הרוסית בקורסק חיונית בכדי לממש את מטרותיו ברוסיה הסובייטית ולהגנת גרמניה הגדולה, כלומר שטח כבוש גרמני מחוץ לגבולות גרמניה לפני המלחמה. היטלר הודיע ​​לחייליו ב -4 ביולי. "בימינו, עליכם לקחת חלק במתקפה בעלת חשיבות כזו שכל עתידה של המלחמה עשוי להיות תלוי בתוצאתה". תחת מתקפתו של היטלר על ידי שיגור הפצצה ארטילרית משלהם. הגרמנים התקפו נגד, והתחיל קרב הטנקים הגדול בהיסטוריה: בין שני התוקפים פורסו 6,000 טנקים. ב- 12 ביולי, התנגשו 900 טנקים רוסים עם 900 גרמנים (כולל טנקי הנמר המצויינים שלהם) בקרב פרוקורובקה בקרב על המעורבות החמורה ביותר בקורסק. כשזה נגמר, 300 טנקים גרמנים, ואף יותר רוסים, היו זרועים בשדה הקרב. "האדמה הייתה שחורה וחרוכה בטנקים כמו לפידים בוערים", דיווח קצין רוסי אחד. אך הרוסים עצרו את המתים הגרמנים אחר עקבותיהם. היתרון עבר למזרח. שהות הגרמנים בשטח הסובייטי הגיעה לסיומה.