שבוע לאחר שנחתמה שביתת הנשק בין רוסיה לגרמניה וכמעט שלושה שבועות לאחר שהוכרז על הפסקת אש בחזית המזרחית, נציגי שתי המדינות פותחות במשא ומתן לשלום בברסט-ליטובסק, בסמוך לגבול פולין במה שהיא כיום עיר ברסט , בבלארוס.
מנהיג המשלחת הרוסית היה ליאון טרוצקי, מפכ"ל יחסי חוץ של בולשביקים. מקס הופמן, מפקד הכוחות הגרמנים בחזית המזרחית, שימש כאחד מהמשא ומתנים הראשיים בצד הגרמני. ההבדל העיקרי בין הדעות בברסט-ליטובסק היה על הפסקת האדמה הרוסית לגרמנים. הרוסים דרשו שלום ללא סיפוחים או שיפויים והגרמנים לא היו מוכנים להודות בעניין זה. בפברואר 1918 הודיע טרוצקי שהוא מסיג את הרוסים משיחות השלום, והמלחמה נמשכה שוב.
לרוע המזל לרוסיה, עם התחדשות הלחימה, מעצמות המרכז השתלטו במהירות על העליונה, ותפסו את השליטה ברוב אוקראינה ובלארוס. הבולשביקים מקווים כי עובדי גרמניה ואוסטריה, שנפגעו מהשאיפות הטריטוריאליות העירום של ממשלותיהם, יעלו במרד בשם הפרולטריון הבינלאומי ייעלמו עד מהרה. ב- 3 במרץ 1918, רוסיה קיבלה את תנאי השלום קשים עוד יותר מאלה שהציעו במקור, ואיבדה את פולין, ליטא והמדינות הבלטיות של אסטוניה, ליבוניה וקורלנד לגרמניה. בינתיים, פינלנד ואוקראינה ראו בחולשת רוסיה הזדמנות להכריז על עצמאותן. בסך הכל שלל ברסט-ליטובסק את המדינה החדשה של לנין של מיליון מ"ר שטח ושליש מאוכלוסייתה, או 55 מיליון תושבים.
