ביום זה בשנת 1980, נציגי הממשלה הקומוניסטית בפולין מסכימים לדרישותיהם של עובדי מספנות מכות בעיר גדנסק. החשמלאי לשעבר לך ולנסה הוביל את העובדים השובתים, שהמשיכו להקים את סולידריות, איגוד העובדים העצמאי הראשון שהתפתח במדינת גוש סובייטית.
ביולי 1980, מול משבר כלכלי, העלתה ממשלת פולין את מחירי המזון והסחורות האחרות תוך חסימת צמיחת השכר. עליית המחירים הקשתה על פולנים רבים את המשתתפים בצרכים בסיסיים, וגל שביתות סחף את המדינה. בין מתחים הולכים וגוברים, מפטרת מלגזות פופולרית בשם אנה וולנטינוביץ 'פוטרה ממספנת לנין בעיר גדנסק הצפונית. באמצע אוגוסט, כ -17,000 מעובדי המספנה החלו בשביתה מתיישבת בכדי לקיים את החזרתה, כמו גם להגדלת שכר צנועה. הם הובלו על ידי החשמלאי לשעבר מספנה לך וואלסה, שבעצמו פוטר בגלל פעילות באיגוד ארבע שנים קודם לכן.
למרות הצנזורה הממשלתית והניסיונות לעודד את הידיעה על השביתה, פרצו מחאות דומות בערי התעשייה ברחבי פולין. ב -17 באוגוסט הציגה ועדת שביתה אינטראקטיבית לממשלת פולין 21 דרישות שאפתניות, כולל הזכות לארגן איגודים מקצועיים עצמאיים, זכות השביתה, שחרור אסירים פוליטיים וחופש הביטוי הגובר. מחשש לשביתה הכללית יביא למרד לאומי, הממשלה שלחה ועדה לגדנסק למשא ומתן עם העובדים המרדנים. ב -31 באוגוסט חתמו וואלה וסגן ראש הממשלה מיצ'יסלב יגילסקי על הסכם שנכנע לדרישות העובדים. וואלסה חתם על המסמך בעט עט כדורי ענק מעוטר בתמונתו של האפיפיור שנבחר לאחרונה, ג'ון פאולוס השני (קרול ווייטילה, הארכיבישוף לשעבר מקרקוב).
בעקבות שביתת גדנסק, הצביעו מנהלי הוועדה לשביתה הבין-ממשית על הקמת איחוד סחר לאומי אחד המכונה סולידארנוסק (סולידריות), שהתפתח במהרה לתנועה חברתית המונית, בה חברים למעלה מ -10 מיליון איש. הסולידריות עוררה אהדה מצד מנהיגי המערב ועוינות ממוסקבה, שם קרמלין שקל לפלישה צבאית לפולין. בסוף 1981, תחת לחץ סובייטי, ביטלה ממשלתו של הגנרל וויצ'ך ג'רוזלסקי את ההכרה בסולידריות והכריזה על חוק לחימה בפולין. כ -6,000 פעילי סולידריות נעצרו, כולל וואלה, שנעצר כמעט שנה. תנועת הסולידריות עברה למחתרת, שם המשיכה ליהנות מתמיכה מצד מנהיגים בינלאומיים כמו נשיא ארה"ב, רונלד רייגן, שהטילה סנקציות על פולין. וואלסה זכה בפרס נובל לשלום משנת 1983, ואחרי נפילת הקומוניזם בשנת 1989 הפך לנשיא הראשון של פולין שנבחר אי פעם בהצבעה עממית.
