ביום זה בשנת 1984, ה- Motion Picture Association of America (MPAA), המפקח על מערכת הדירוג מרצון לסרטים, מציגה דירוג חדש, PG-13.
קטגוריות הדירוג הראשוניות היו G (המתאימות לכל הגילאים), M (לקהלים בוגרים, אך כל הגילאים שהועמדו), R (אנשים מתחת לגיל 16 שלא התקבלו ללא מבוגר מלווה) ו- X (אף אחד מתחת לגיל 17 לא הודה). קטגוריית M שונתה בסופו של דבר ל- PG (הציעו הנחיות הורים), מגבלת גיל R הועלתה ל -17 וב -1 ביולי 1984 נוספה קטגוריית PG-13 כדי לציין תוכן סרטים עם "רמת עוצמה גבוהה יותר." ל- MPAA, התוכן של סרט PG-13 "עשוי להיות לא הולם לילדים מתחת לגיל 13" ו "עשוי להכיל שפה חזקה מאוד, עירום (לא מפורש), אלימות חזקה, עקובה מדם או תוכן סמים קל." ב- 10 באוגוסט 1984, סרט האקשן שחר אדום, בכיכובם של פטריק סוויזה וצ'רלי שין, הפך לסרט PG-13 הראשון שאי פעם שוחרר בבתי הקולנוע.
החל משנת 1990, כל סרט שקיבל דירוג R קיבל גם הסבר קצר האם הוא מכיל אלימות, שימוש בסמים, עירום או שפה קשה. בהמשך הורחבה מדיניות זו לסרטים של PG ו- PG-13. בנוסף, דירוג ה- X שונה ל- NC-17 (מישהו בן 17 ומטה שלא הודה) מכיוון שהאמינו כי "X" הגיע לספר פורנוגרפיה. הנרי ויוני, שנפתח בבתי הקולנוע בארה"ב באוקטובר 1990, היה הסרט הראשון שזכה לדירוג NC-17. על פי ה- MPAA, דירוג ה- NC-17 "לא אומר" מגונה "או" פורנוגרפית "במשמעות המשותפת או החוקית של המילים הללו, ואין להתפרש כשיפוט שלילי בשום מובן. הדירוג פשוט מסמן כי התוכן מתאים רק לקהל מבוגר. "כל דירוג הסרטים ב- MPAA מצביע על ידי דירוג דירוגים מבוסס לוס אנג'לס.
