ביום זה בשנת 1773 חוקק הפרלמנט הבריטי את חוק התה, הצעת חוק שנועדה להציל את חברת מזרח הודו המקרטעת מפשיטת רגל על ידי הורדה משמעותית של מס התה ששילם לממשלת בריטניה, ובכך להעניק לו מונופול דה-פקטו על סחר בתה אמריקני. מכיוון שכל התה החוקי נכנס למושבות דרך אנגליה, מאפשרת לחברת מזרח הודו לשלם מיסים נמוכים יותר בבריטניה, גם אפשרה לה למכור תה בזול יותר במושבות. אפילו תה הולנדי בלתי מעורער, שנכנס למושבות באופן בלתי חוקי באמצעות הברחות, היה יקר יותר לתה המזרח-הודו, לאחר שהמעשה נכנס לתוקף.
ראש ממשלת בריטניה, פרדריק, לורד צפון, שיזם את החקיקה, חשב שאי אפשר שהמתיישבים ימחו על תה זול; הוא טעה. קולוניסטים רבים ראו במעשה דוגמא נוספת לעריצות מיסוי, בדיוק משום שהשאיר חובה קודמת על התה להיכנס למושבות, תוך הסרת החובה על התה הנכנס לאנגליה.
כאשר שלוש אוניות תה הנושאות תה של חברת הודו המזרחית, דרטמות ', ה אלינור וה בונההגיעו לנמל בוסטון, המתיישבים דרשו להחזיר את התה לאנגליה.לאחר שמושל מסצ'וסטס תומאס האצ'ינסון סירב לגבות את המטען, מנהיג הפטריוט סמואל אדאמס אירגן את מה שמכונה מסיבת התה של בוסטון עם כ 60 איש מבני החירות החופשיים הקיצוניים. ב- 16 בדצמבר 1773 עלו הפטריוטים על הספינות הבריטיות שהתחפשו לאינדיאנים של מוחוק והטילו את שידות התה, ששווין אז היה 18,000 ליש"ט (כמעט מיליון דולר בכסף של היום), למים.
הפרלמנט, שזעם על מסיבת התה של בוסטון ומעשים בוטים אחרים של הרס רכוש בריטי, חוקק את פעולות הכפייה, הידועות לקולוניסטים כמעשי הבלתי נסבלים, בשנה שלאחר מכן. מעשי הכפיה סגרו את בוסטון למשלוח סוחר, הקימו שלטון צבאי בריטי רשמי במסצ'וסטס, הפכו את פקידים בריטים לחסונים מפני העמדה לדין פלילי באמריקה וחייבו את הקולוניסטים לרבע חיילים בריטים. לאחר מכן קראו המתיישבים לקונגרס הקונטיננטלי הראשון ששקול התנגדות אמריקאית מאוחדת למה שהם ראו דיכוי בריטי.
