עם חלוקת חוק הכוח השלישי, הידוע בכינויו "חוק קו קלוקס", הקונגרס מסמיך את הנשיא יוליס ס 'גרנט להכריז על חוק לחימה, להטיל עונשים כבדים על ארגוני טרור ולהשתמש בכוח צבאי כדי לדכא את קו קלוקס קלן (KKK).
KKK, שנוסד בשנת 1865 על ידי קבוצה מוותיקי הקונפדרציה, צמח במהירות מאחווה חברתית סודית לכוח פרמיליטרי שכופף להפוך את עידן השיקום המתקדם של השלטון הפדרלי בדרום, ובמיוחד מדיניות שהעלתה את זכויותיהם של האפרו-אמריקני המקומי אוכלוסייה. שמו של קו קלוקס קלאן נגזר מהמילה היוונית kyklos, משמעותה "מעגל", והמילה הסקוטית-גאלית "שבט", שנבחרה ככל הנראה לשם אליטרציה. תחת פלטפורמה של עליונות גזעית לבנה הפילוסופית, הקבוצה השתמשה באלימות כאמצעי לדחיית השיקום מחדש והעצמתה באפרו-אמריקנים. הקונפדרציה הכללית לשעבר נתן בדפורד פורסט הייתה הקוסם הגדול ביותר של KKK ובשנת 1869 ניסה ללא הצלחה לפרק את זה לאחר שהתגבר ביקורת על אלימות מוגזמת של הקלאן.
הבולטת ביותר במחוזות בהם הגזעים היו מאוזנים יחסית, KKK עסקה בפשיטות טרור נגד אפריקאים-אמריקאים ורפובליקנים לבנים בשעות הלילה, תוך הפעלת הפחדה, הרס רכוש, תקיפה ורצח כדי להשיג את מטרותיו ולהשפיע על הבחירות הקרובות. בכמה מדינות דרום ארגנו הרפובליקנים יחידות מיליציה כדי לפרק את הקלאן. בשנת 1871, חוק חוק קו קלוקס הוביל לכך שתשע מחוזות דרום קרוליינה הועמדו תחת חוק לחימה ואלפי מעצרים. בשנת 1882, בית המשפט העליון בארה"ב הכריז על חוק קו קלוקס כבלתי חוקתי, אולם עד אז הסתיים השחזור, וה- KKK נמוג.
במאה העשרים היו שתי התחדשות של KKK: האחת בתגובה לעלייה בשנות העשרה של המאה העשרים ושנות העשרים, והשנייה בתגובה לתנועת הזכויות האזרחיות-אפריקאיות בשנות החמישים והשישים.
