ביום זה בשנת 1965, הנשיא לינדון ביינס ג'ונסון חותם על חוק זכויות ההצבעה, מה שמבטיח לאמריקאים אפריקאים את זכות הבחירה. הצעת החוק איפשרה לא חוקי להטיל מגבלות על הבחירות הפדרליות, הממלכתיות והמקומיות שנועדו לשלול את ההצבעה לשחורים.

ג'ונסון נכנס לנשיאות בנובמבר 1963 עם התנקשותו של הנשיא ג'ון קנדי. במרוץ לנשיאות ב -1964 נבחר ג'ונסון רשמית בניצחון מוחץ והשתמש במנדט זה כדי לדחוק לחקיקה שלדעתו תשפר את אורח החיים האמריקני, שכלל חוקים חזקים יותר בנושא זכויות הצבעה. צעדה שנערכה לאחרונה באלבמה לתמיכה בזכויות ההצבעה, שבמהלכה הוכו שחורים על ידי כוחות מדינה, הבישה את הקונגרס והנשיא לקראת העברת החוק, נועדה לאכוף את התיקון ה -15 לחוקה שאושרה על ידי הקונגרס בשנת 1870.

בנאום שנערך בפני הקונגרס ב -15 במרץ 1965, ג'ונסון תיאר את הדרכים הערמומיות בהן שללו אנשי בחירות את אזרחי אפריקה-אמריקה את ההצבעה. על ידי אנשי הבחירות נאמרו לרוב על שחורים שניסו להצביע כי הם הבינו את התאריך, השעה או מקום הקלפי שגויים, שהפקידים איחרו או נעדרו, שהם בעלי כישורי אוריינות לא מספיקים או שמילאו בקשה בצורה שגויה. לעתים קרובות אפריקאים אמריקאים, שאוכלוסייתם סבלה משיעור גבוה של אנאלפביתיות בגלל מאות שנים של דיכוי ועוני, ייאלצו לעבור מבחני אוריינות, דבר שהם בהכרח נכשלו. ג'ונסון אמר גם לקונגרס כי נודע כי נציגי ההצבעה, בעיקר במדינות דרום, מכריחו את הבוחרים השחורים "לדקלם את החוקה כולה או להסביר את ההוראות המורכבות ביותר בחוקי המדינה". משימה שרוב המצביעים הלבנים היו מתקשים להשלים עליהם. . בחלק מהמקרים, אפילו שחורים בעלי תארים במכללה הופנו מהסקרים.

למרות שחוק זכויות ההצבעה עבר, האכיפה הממלכתית והמקומית של החוק הייתה חלשה ולעיתים קרובות התעלמה ממנו על הסף, בעיקר בדרום ובאזורים שבהם שיעור השחורים באוכלוסייה היה גבוה וההצבעה שלהם איימה על הסטטוס קוו הפוליטי. ועדיין, חוק זכויות ההצבעה נתן למצביעים באפריקה-אמריקה את האמצעים החוקיים לערער על מגבלות ההצבעה ושיפר את שיעור ההצבעה במידה ניכרת. במיסיסיפי בלבד, אחוז ההצבעה בקרב השחורים עלה מ- 6 אחוזים בשנת 1964 ל 59 אחוז בשנת 1969. בשנת 1970 האריך הנשיא ריצ'רד ניקסון את הוראות חוק זכויות ההצבעה והוריד את גיל ההצבעה הזכאי לכל הבוחרים ל 18.