במהלך מלחמת ששת הימים, מטוסים ישראליים וסירות טורפדו תוקפות את ברית המועצות חירות במים בינלאומיים מול רצועת עזה של מצרים. ספינת המודיעין, המסומנת היטב ככלי שיט אמריקאי ורק חמושה קל, הותקפה תחילה על ידי מטוסים ישראלים שירה נפאלם ורקטות לעבר הספינה. ה חירות ניסה לרדיו לעזרה, אך המטוס הישראלי חסם את השידור. בסופו של דבר, הספינה הצליחה ליצור קשר עם המוביל האמריקני סרטוגה, ו 12 מטוסי קרב וארבעה מטוסי מכלית הוזנקו כדי להגן על חירות. עם זאת, כשמילה פריסתם הגיעה לוושינגטון, שר ההגנה רוברט מקנמרה הורה להם להיזכר במוביל, והם מעולם לא הגיעו ל חירות. הסיבה לזכרון נותרה לא ברורה.

בחזרה בים התיכון, התקפת האוויר הראשונית נגד חירות נגמר. תשעה מתוך 294 אנשי הצוות היו הרוגים ו -60 נפצעו. לפתע הותקפה האונייה על ידי סירות טורפדו ישראליות, אשר שיגרו טורפדו וירו ארטילריה לעבר הספינה. בפיקודו של רב החובל הפצוע שלו, ויליאם ל. מקגונגל, חירות הצליחו להימנע מארבע טורפדו, אך אחד פגע בספינה בקו המים. הספינה פגעה קשה ושיגרה שלוש סירות הצלה, אך אלה גם הותקפו מהווה הפרה של החוק הבינלאומי. לא מצליחה לשקוע חירות, שעקרו 10,000 טון, הישראלים לבסוף התנגדו. בסך הכל נהרגו 34 אמריקאים ו -171 נפצעו בהתקפה של שעתיים. בעקבות ההתקפה, ה חירות הצליח לצלול לנמל בטוח.

בהמשך התנצלה ישראל על הפיגוע והציעה פיצוי של 6.9 מיליון דולר, בטענה שהיא טעתה את העניין חירות עבור ספינה מצרית. למרות זאת, חירות ניצולים, וכמה גורמים לשעבר בארה"ב, סבורים כי התקיפה הייתה מכוונת, שהועלתה כדי להסתיר את ההשתלטות הממתינה של ישראל ברמת הגולן בסוריה, שאירעה למחרת. ככל הנראה, מכשירי האזנה של הספינה היו שומעים תקשורת צבאית ישראלית מתכננת פעולה שנויה במחלוקת זו. קפטן מקגונגל זכה לימים במדליית הכבוד של הקונגרס על פיקודו ההרואי על חירות במהלך ההתקפה ואחריה.