ברצועת עזה הכבושה בידי ישראל, המהומות הראשונות של הפלסטיני אינתיפאדה, או "להתנער" בערבית, התחל יום אחד לאחר משאית ישראלית שהתנגשה בעגלה שהובילה עובדים פלסטינים במחוז הפליטים ג'באליא בעזה, והרגה ארבעה ונפצעו. 10 פלסטינים בעזה ראו את האירוע כפעולה מכוונת של תגמול נגד רצח יהודי בעזה כמה ימים לפני כן, וב- 9 בדצמבר יצאו לרחובות במחאה, הבעירו צמיגים ויידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר משטרת ישראל וחיילים. בג'באליה ירה ניידת של הצבא הישראלי על התוקפים הפלסטינים, והרג צעיר בן 17 ופצע 16 נוספים. למחרת נשלחו צנחנים ישראלים לעזה כדי לבטל את האלימות, ומהומות התפשטו לגדה המערבית הכבושה.
9 בדצמבר ציינו את תחילתו הרשמית של המאה העשרים אינתיפאדה, אולם הפגנות, מהומות בקנה מידה קטן ואלימות שהופנו נגד ישראלים הסלימו בהתמדה במשך חודשים. שנת 1987 מציינת 20 שנה לכיבוש ישראל את רצועת עזה והגדה המערבית, השטח שהיה בעבר בשליטת מצרים וירדן, שהפלסטינים כינו את ביתם.לאחר מלחמת ששת הימים של 1967 הקימה ישראל ממשלות צבאיות בשטחים הכבושים וסיפחה את מזרח ירושלים לצמיתות בגדה המערבית. בתמיכת ממשלת ישראל עברו מתיישבים ישראלים לשטחים הכבושים ותפסו אדמות ערביות. בדצמבר 1987 כבשו כ -2,200 מתיישבים יהודים חמושים 40 אחוזים מרצועת עזה, בעוד 650,000 פלסטינים עניים הצטופפו ב -60 האחוזים האחרים, מה שהפך את החלק הפלסטיני ברצועת עזה הקטנה לאחד האזורים הצפופים ביותר על פני כדור הארץ.
בדצמבר 1987 התפוצץ ייאושם של הפלסטינים בגלל מצוקתם אינתיפאדה. התקוממות המרגלים הגיעה במהרה לשליטת מנהיגים פלסטינים שהקימו את הפיקוד הלאומי המאוחד של המרד, שהיה לו קשר לארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף). למרות שתמונות של צעירים פלסטינים במחנה פליטים שיידו אבנים על חיילים ישראלים שלטו בדיווחי הטלוויזיה על כך אינתיפאדה, התנועה הייתה נפוצה ברחבי החברה הפלסטינית. פלסטינים אמידים וקבוצות נשים הצטרפו לקבוצות מיליטנטיות בשביתות, חרמות וטקטיקות מתוחכמות אחרות במאמץ לזכות בשלטון עצמי פלסטיני.
ביולי 1988, ויתן מלך ירדן חוסין מכל אחריות ניהולית בגדה המערבית ובכך חיזק את ההשפעה הפלסטינית שם. בנובמבר 1988 הצביע אש"ף להכריז על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. בינתיים, ה- אינתיפאדה השתולל, ועד יום השנה הראשון שלו נהרגו יותר מ -300 פלסטינים, יותר מ -11,000 נפצעו, ורבים נוספים נעצרו.
בשבועות האחרונים של 1988 הפתיע מנהיג אש"ף יאסר ערפאת את העולם בהוקיע את הטרור, הכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל, והרשה את תחילתו של משא ומתן "עם השלום" עם ישראל. בשנת 1992, ראש מפלגת העבודה, יצחק רבין, הפך לראש ממשלת ישראל ונדר לעבור במהירות בתהליך השלום. הוא הקפיא התנחלויות ישראליות חדשות בשטח הכבוש, ובמדינת ישראל אינתיפאדה נדחה לאחר חמש שנים.
בשנת 1993, משא ומתן חשאי בין ישראל לפלסטינים באוסלו, נורבגיה, הביא לחתימה על הצהרת העקרונות ההיסטורית על הסדרי ביניים עצמאיים בוושינגטון הבירה, ב -13 בספטמבר. ההסכם קרא לנסיגת הכוחות הישראליים מעזה רצועת עיירה יריחו והגדה המערבית והקמת ממשלה פלסטינית שתאפשר בסופו של דבר סמכות על חלק גדול מהגדה המערבית.
למרות ניסיונותיהם של קיצונים משני הצדדים לחבל בתהליך השלום באלימות, הישראלים השלימו את נסיגתם מרצועת עזה ומיריחו במאי 1994. ביולי נכנס ערפאת ליריחו בתוך השמחה פלסטינית והקים את ממשלתו ברשות הפלסטינית. בשנת 1994, ערפאת, ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ושר החוץ הישראלי שמעון פרס זכו במשותף בפרס נובל לשלום על מאמצי הפיוס שלהם.
בשנת 1995 נרצח רבין על ידי קיצוני יהודי בעצרת שלום בתל אביב, ותהליך השלום הישראלי-פלסטיני נתקע תחת יורשיו: שמעון פרס, בנימין נתניהו ואהוד ברק. בספטמבר 2019, האלימות הקשה ביותר מאז סיום ה- אינתיפאדה התפרץ בין ישראלים לפלסטינים לאחר שמנהיג מפלגת הימין ליכוד אריאל שרון ביקר בהר הבית, אתר דתי בירושלים בעל חשיבות רבה ליהודים ומוסלמים כאחד, האחרון שולט בו. ישראלים חיפשו מנהיג חזק לדיכוי שפיכות הדמים, ובחרו בחודש פברואר 2019 את ראש ממשלת שרון. לאחר שבץ מוחי, הוחלף על ידי סגנו אהוד אולמרט באפריל 2019. הפסקת אש קבועה וחזרה לתהליך השלום נותרה חמקמק. .
