תוֹכֶן
- חייו המוקדמים של גלילאו, חינוך וניסויים
- גלילאו, הטלסקופים ובית הדין למדיצ'י
- גלילאו במשפט
- המורשת של גלילאו
גליליאו גליליי, שנחשב לאבי המדע המודרני, תרם תרומות עיקריות בתחומי הפיזיקה, האסטרונומיה, הקוסמולוגיה, המתמטיקה והפילוסופיה. הוא המציא טלסקופ משופר שיאפשר לו להתבונן ולתאר את ירחי יופיטר, טבעות סטורן, שלבי ונוס, כתמי שמש ומשטח הירח המחוספס. כשרונו לקידום עצמי זיכה אותו חברים עוצמתיים בקרב האליטה השלטת באיטליה ואויבים בקרב מנהיגי הכנסייה הקתולית. הסנגור שלו ליקום הליוצנטרי הביא אותו בפני רשויות דתיות בשנת 1616 ושוב בשנת 1633, אז נאלץ לחזור בתשובה והושם במעצר בית עד סוף ימיו.
חייו המוקדמים של גלילאו, חינוך וניסויים
גלילאו גליליי נולד בפיזה בשנת 1564, הראשון מבין ששת ילדיו של וינצ'נזו גליליי, מוזיקאי ומלומד. בשנת 1581 הוא נכנס לאוניברסיטת פיזה כדי ללמוד רפואה, אך עד מהרה הוטל על ידי מתמטיקה. בשנת 1583 הוא גילה את התגלית החשובה הראשונה שלו, בתיאור הכללים השולטים בתנועת המטוטלות.
האם ידעת? לאחר שנאלץ במהלך משפטו להודות שכדור הארץ הוא המרכז ה נייח של היקום, גלילאו לכאורה מילמל, "אפור סי מוובה!" ("ובכל זאת זה זז!"). הייחוס הישיר הראשון של הציטוט לגלילאו מתוארך ל- 125 שנה לאחר המשפט, אם כי הוא מופיע על קיר מאחוריו בציור ספרדי משנת 1634 שהוזמן על ידי אחד מחבריו של גלילאו.
בשנים 1589 - 1610 היה גלילאו יו"ר מתמטיקה באוניברסיטאות פיזה ואחר כך פאדובה. באותן שנים ביצע את הניסויים עם גופות נופלות שתרמו את תרומתו המשמעותית ביותר לפיזיקה.
גלילאו, הטלסקופים ובית הדין למדיצ'י
בשנת 1609 בנה גלילאו את הטלסקופ הראשון שלו, תוך שיפור בעיצוב הולנדי. בינואר 1610 גילה ארבעה "כוכבים" חדשים המקיפים את ארבעת הירחים הגדולים ביותר של צדק. הוא פרסם במהרה מסה קצרה המתארת את תגליותיו, "Siderius Nuncius" ("המסנגר של הכוכבים"), שהכיל גם תצפיות על פני הירח ותיאורים של שלל כוכבים חדשים בנתיב החלב. בניסיון לזכות בחסד עם הדוכס הגדול העוצמתי של טוסקנה, קוזימו השני דה מדיצ'י, הוא הציע לירחי יופיטר להיקרא "כוכבי הרופא".
"המסנגר הכוכב" הפך את גלילאו לסלבריטאי באיטליה. קוזימו השני מינה אותו מתמטיקאי ופילוסוף למדיסיס, והציע לו במה להצהיר על תיאוריותיו וללעג ליריביו.
התצפיות של גלילאו סתרו את ההשקפה האריסטוטלית של היקום, שאז הייתה מקובלת על ידי מדענים ותיאולוגים כאחד. פני השטח המחוספסים של הירח התנגדו לרעיון השלמות השמיימית, והמסלוליות של כוכבי הרפואה הפרו את התפיסה הגיאוצנטרית כי השמים סובבו סביב כדור הארץ.
גלילאו במשפט
בשנת 1616 הציבה הכנסייה הקתולית את "דה המהפכה" של ניקולס קופרניקוס, הטיעון המדעי המודרני הראשון ליקום הליוצנטרי (במרכז השמש), על מדד הספרים האסורים. האפיפיור פול החמישי זימן את גלילאו לרומא ואמר לו שהוא לא יכול עוד לפרנס את קופרניקוס בפומבי.
בשנת 1632 פרסם גלילאו את "הדיאלוג בדבר שתי המערכות העיקריות העולמיות", שהציג לכאורה טיעונים לשני הצדדים בוויכוח ההליוצנטריזם. ניסיונו לאזן אף אחד לא הוליך שולל, ובמיוחד זה לא עזר לכך שפרקליטו לגאוצנטריזם נקרא "סימפליציוס".
גלילאו הוזמן לפני האינקוויזיציה הרומית בשנת 1633. תחילה הכחיש כי דגל בשליצנטריזם, אולם בהמשך אמר כי עשה זאת רק שלא בכוונה. גלילאו הורשע ב"חשד נחרץ לכפירה "ובאיום עינויים נאלץ להביע צער ולקלל את טעויותיו.
כמעט בן 70 בזמן משפטו, גלילאו חי את תשע שנותיו האחרונות במעצר בית נוח, וכתב סיכום של ניסויי התנועה המוקדמת שלו שהפכו לעבודתו המדעית הגדולה האחרונה.
המורשת של גלילאו
ניסויי התנועה של גלילאו סללו את הדרך לקידוד המכניקה הקלאסית על ידי אייזק ניוטון. הליוצנטריות שלו (עם שינויים של קפלר) הפכה במהרה לעובדה מדעית מקובלת. המצאותיו, ממצפנים ואיזונים וכלה בשיפור טלסקופים ומיקרוסקופים, חוללו מהפכה באסטרונומיה ובביולוגיה. ונטייתו לניסויים מהורהרים והמצאתיים דחפה את השיטה המדעית לעבר צורתה המודרנית.
בסכסוך שלו עם הכנסייה, גם גלילאו הוחזק במידה רבה. הוגי הנאורות כמו וולטייר השתמשו בסיפורי משפטו (לעתים קרובות בצורה מפושטת ומוגזמת) כדי להציג את גלילאו כקדוש מעונה לאובייקטיביות. המלגה האחרונה מעלה כי המשפט והעונש של גלילאו בפועל היו עניין של תככים משפטיים ומדברים פילוסופיים כמו מתח מובנה בין דת למדע.
בשנת 1744 "הדיאלוג" של גלילאו הוסר מרשימת הספרים האסורים על הכנסייה, ובמאה העשרים האפיפיורים פיוס ה -12 וג'ון פאולוס השני הצהירו הצהרות רשמיות על התייחסות הכנסייה לגלילאו.
