ביום זה בשנת 1948, אב טיפוס מאלומיניום בנוי ביד שכותרתו "לא. 1 ″ הופך לרכב הראשון שנושא את שמו של אחד מיצרני רכב היוקרה המובילים בעולם: פורשה.
מהנדס הרכב האוסטרי פרדיננד פורשה ערך לראשונה את התכנון הראשון שלו ביריד העולמי בפריס בשנת 1900. הרכב החשמלי קבע מספר שיאי מהירות יבשתיים אוסטריים, הגיע ליותר מ -35 קמ"ש וזכה לשבחים בינלאומיים למהנדס הצעיר. הוא הפך למנהל הכללי של חברת אוסטרו-דיימלר (מאחז של יצרנית הרכב הגרמנית) בשנת 1916 ולאחר מכן עבר למטה דיימלר בשטוטגרט. דיימלר התמזג עם חברת בנץ בשנות העשרים של המאה העשרים, ופורשה הייתה האחראית העיקרית על תכנון כמה ממכוניות המירוץ הגדולות של אותו מרץ.
פורשה עזב את דיימלר בשנת 1931 והקים חברה משלו. כמה שנים אחר כך קרא אדולף היטלר למהנדס לסייע בייצור "מכונית עם" קטנה להמונים הגרמנים. עם בנו, שנקרא גם פרדיננד (המכונה מעבורת), עיצב פורשה את האב-טיפוס של פולקסווגן המקורית (המכונה KdF: "קראפט דורג פרויד", או "כוח דרך שמחה") בשנת 1936. במהלך מלחמת העולם השנייה, הפורשה עיצב גם כלי רכב צבאיים, ובמיוחד הטנק הנמר החזק.
בסיום המלחמה הצרפתים האשימו את פורשה הזקן בפשעי מלחמה וכלאו אותו יותר משנה. מעבורת נאבקה כדי לשמור על יציבות המשפחה. הוא בנה מכונית מירוץ גרנד פרי, סוג 360 סיסיטליה, עבור תעשיין איטלקי עשיר, והשתמש בכסף כדי לשלם את הערבות של אביו. כששוחרר פורשה מהכלא, הוא אישר פרויקט נוסף שהעבירה עליו מעבורת: מכונית ספורט חדשה שתהיה הראשונה לשאת את השם בפורשה. המכונית החדשה, שכונתה את סוג 356, הייתה על פי המסורת של מכוניות מירוץ קודמות מעוצבות פורשה כמו סיסיטליה. המנוע הונח באמצע המרכב, לפני הטרנסקסל, עם רכיבי הרכבת הנעה של פולקסווגן שהשתנו.
356 יצאו לייצור בחורף 1947-48, ואב הטיפוס האלומיניום, שנבנה כולו ביד, הושלם ב- 8 ביוני 1948. לאחר מכן הגרמנים שכרו את פורשה להתייעץ בנושא פיתוח נוסף של פולקסווגן. עם ההכנסות, פורשה פתח משרדים חדשים בשטוטגרט, עם תוכניות לבנות עד 500 ממכוניות החברה שלו בשנה. במהלך שני העשורים הבאים תבנה החברה למעלה מ- 78,000 כלי רכב.
