בנאום כוחני, הנשיא דווייט אייזנהאואר מכה בחזרה על מבקרי מדיניות החוץ שלו במלחמה הקרה. הוא התעקש שארצות הברית מחויבת למאבק העולמי נגד הקומוניזם וכי ישמור על הגנה ארה"ב חזקה. רק כמה חודשים אל תוך נשיאותו, ועם מלחמת קוריאה שעדיין משתוללת, אייזנהאואר גישש את גישתו הבסיסית למדיניות החוץ בנאום זה.

בשבועות שקדמו לדיון של אייזנהאואר פרסמו הסנטור רוברט טאפט והאלוף הויט וונדנברג אתגרים בהתנהלותו של הנשיא על מדיניות החוץ. טאפט טען כי אם המאמצים להגיע להסכם שלום בקוריאה ייכשלו, על ארצות הברית לסגת מכוחות האו"ם ולקבוע מדיניות משלה להתמודדות עם צפון קוריאה. וונדנברג נסער בגלל הצעתו של אייזנהאואר לקצץ 5 מיליארד דולר מתקציב חיל האוויר.

מבלי לנקוב בשמו של איש, אייזנהאואר הגיב לשניהם במהלך נאום בישיבת לשכת המסחר הלאומית לג'וניור במיניאפוליס. הוא התחיל באפיון המלחמה הקרה כקרב "על נפשו של האדם עצמו." הוא דחה את הרעיון של טאפט כי ארצות הברית צריכה לנהל מדיניות חוץ עצמאית לחלוטין, או מה שאפשר "לכנות את תיאוריית ההגנה" המבצר "." במקום זאת, הוא התעקש כי כל המדינות החופשיות צריכות לעמוד יחד: "אין דבר כזה אחדות חלקית." לביקורותיו של וונדנברג על תקציב חיל האוויר החדש, הסביר הנשיא כי אין צורך בכמות גדולה של מטוסים בעידן האטומי החדש. . רק כמה מטוסים חמושים בנשק גרעיני יכלו "לבקר באויב אלימות נפיצה באותה מידה שהושלכה נגד גרמניה על ידי כל מאמצינו האווירית במשך כל ארבע שנות מלחמת העולם השנייה."

עם הנאום הזה, אפקט אייזנהאואר שתי נקודות עיקריות למה שנודע באותה עת כמדיניות החוץ "המראה החדש" שלו. ראשית הייתה סנגורו לתגובות רב-לאומיות לתוקפנות קומוניסטית בעדיפות פעולה חד צדדית של ארצות הברית. שנית, הרעיון שנודע כ"אסטרטגיית ההגנה של "המפץ הגדול יותר עבור הדולר". זה הצהיר כי ניתן לבנות הגנה זולה ויעילה יותר סביב ארסנל הגרעין של המדינה ולא עלייה מאסיבית בכוחות היבשה, האוויר והים הקונבנציונליים.