באחד מהציורים המפורסמים ביותר של תקופת המלחמה הקרה, ראש ממשלת בריטניה לשעבר וינסטון צ'רצ'יל מגנה את מדיניות ברית המועצות באירופה ומצהיר, "מסטטין בבלטי לטריאסט באדריאטי, ירד וילון ברזל ברחבי היבשת. "נאומו של צ'רצ'יל נחשב לאחד המטחים הפותחים שהכריזו על תחילת המלחמה הקרה.

צ'רצ'יל, שהובס בבחירתו מחדש כראש ממשלה בשנת 1945, הוזמן למכללת ווסטמינסטר בפולטון, מיזורי, שם נשא את הנאום הזה. הנשיא הארי ס. טרומן הצטרף לצ'רצ'יל על הרציף והאזין ברצינות לנאומו. צ'רצ'יל החל בשבחי ארצות הברית, שלדבריו עמדה "על פסגת הכוח העולמי". עד מהרה התברר שמטרתו העיקרית של שיחתו הייתה לטעון ל"יחסים מיוחדים "קרובים עוד יותר בין ארצות הברית לבריטניה. 'הכוחות הגדולים של' העולם דובר האנגלית 'בארגון ושיטור העולם שלאחר המלחמה. במיוחד הזהיר מפני המדיניות המרחיבה של ברית המועצות. בנוסף ל"ווילון הברזל "שירד ברחבי מזרח אירופה, צ'רצ'יל דיבר על" עמודים חמישיים קומוניסטיים "שפעלו בכל מערב אירופה ודרומה. תוך שהוא מקביל לפינוס הרה אסון של היטלר לפני מלחמת העולם השנייה, הציע צ'רצ'יל כי בהתמודדות עם הסובייטים היה "שום דבר שהם מעריצים כל כך כוח, ואין דבר שבגינו הם פחות מכבדים מאשר חולשה צבאית."

טרומן ופקידים רבים אחרים בארה"ב קיבלו בחום את הנאום. הם כבר החליטו כי ברית המועצות כפופה להתרחבות ורק עמדה קשה תרתיע את הרוסים. הביטוי "וילון ברזל" של צ'רצ'יל נכנס מיד לאוצר המילים הרשמי של המלחמה הקרה. גורמים רשמיים בארה"ב התלהבו פחות מהקריאה של צ'רצ'יל ל"קשר מיוחד "בין ארצות הברית לבריטניה. בזמן שהם ראו את האנגלים כבעלי ברית יקרי ערך במלחמה הקרה, הם גם היו מודעים היטב לכך שהכוח של בריטניה נמצא בדעיכה ולא הייתה להם שום כוונה לשמש ככלי משכנת כדי לתמוך באימפריה הבריטית המתפוררת. בברית המועצות, המנהיג הרוסי ג'וזף סטלין הוקיע את הנאום כ"הסתבכות מלחמה ", והתייחס לדבריו של צ'רצ'יל על" העולם דובר האנגלית "כ"גזענות אימפריאליסטית". על הבריטים, האמריקנים והרוסים נגד היטלר פחות מ שנה לפני הנאום ציירו את קווי הקרב של המלחמה הקרה.