בהר כרמל בוואקו, טקסס, הלשכה הפדרלית לחקירה (FBI) יוצאת במתקפה של גז מדמיע במתחם סניף דוידיאן, והסתיימה בהמתנה מתוחה של 51 יום בין הממשלה הפדרלית לבין פולחן דתי מזוין. בסוף היום נשרף המתחם עד היסוד, וכ -80 דייווידי הסניף, כולל 22 ילדים, נספו בתופת.
ב -28 בפברואר 1993 פתחו סוכנים במשרד האוצר לאלכוהול, טבק ונשק במחלקת האוצר האמריקאית (ATF) פשיטה נגד מתחם סניף דוידיאן כחלק מחקירה אחר החזקה בלתי חוקית של כלי נשק וחומרי נפץ בידי הכת הנוצרית.בזמן שהסוכנים ניסו לחדור למתחם, פרץ ירי, כשהתחיל קרב אקדחים מורחב שהשאיר ארבעה סוכני ATF הרוגים ו -15 פצועים. שישה דוידיאנים בסניף נפצעו אנושות, וכמה נוספים נפצעו, ביניהם דוד קורש, מייסד הכת והמנהיג. לאחר 45 דקות של ירי נסוגו סוכני ה- ATF, והוחלט על הפסקת האש בטלפון. המבצע, שכלל יותר ממאה סוכני ATF, היה מהגדולים שהוצבו אי פעם על ידי הלשכה והביא לנפגעים הגבוהים ביותר בכל פעולת ATF.
דייוויד קורש נולד ורנון וויין האוול ביוסטון, טקסס, בשנת 1959. בשנת 1981 הצטרף לסניף דוידיאנים, כת של הכנסייה האנטנטיסטית השביעית שהוקמה בשנת 1934 על ידי מהגר בולגרי בשם ויקטור הוטף. כורש, שהיה בעל ידע מקיף על התנ"ך, עלה במהירות בהיררכיה של הקהילה הדתית הקטנה, ובסופו של דבר נכנס למאבק כוחות עם מנהיג הדוידיאנים, ג'ורג 'רודן.
במשך זמן קצר נסוג קורש עם חסידיו למזרח טקסס, אולם בסוף 1987 חזר להר הכרמל עם שבעה חסידים חמושים ופשט על המתחם, ופצע קשה את רודן. כורש הועמד לדין בגין ניסיון לרצח, אך האישום נדחה לאחר שהוכרז כעניינו כטענה של משפט. עד 1990 הוא היה מנהיג הענף דוידיאנים ושינה באופן חוקי את שמו לדוד כורש, כשדוד ייצג את מעמדו כראש בית דוד המקראי, וקורש עמד בשם העברי לכורש, המלך הפרסי שאיפשר יהודים נכלאו בשבי בבבל כדי לחזור לארץ.
כורש לקח כמה נשים בהר הכרמל ואב לפחות 12 ילדים מהנשים הללו, חלקן צעירות מגיל 12 או 13 כשהן נכנסו להריון. ישנן עדויות לכך שקורש עשוי להפיץ את הקושי בכמה מתוך מאה הדוידיאנים הסניפים המתגוררים במתחם, ובמיוחד את ילדיו. היבט מרכזי בתורתו הדתית של כורש היה קביעתו כי האירועים האפוקליפטיים שניבאו בספר ההתגלות של המקרא היו קרובים ובאמצעותם היה צורך בכך, כך טען, לדוידיאנים לאגור כלי נשק וחומרי נפץ כהכנה.
בעקבות פשיטת ה- ATF שלא הצליחה, הלשכה הפדרלית לחקירה (FBI) השתלטה על המצב. התנגדות עם הסניף דוידיאנים נמשכה שבעה שבועות, והתקדמות מועטה הייתה במשא ומתן הטלפוני, שכן הדוידיאנים אספו שנים של אוכל וצרכים אחרים לפני הפשיטה.
ב- 18 באפריל אישר היועץ המשפטי לממשלה האמריקני ג'נט רנו תקיפה בגז מדמיע במתחם, ובשעה 18:00 לערך בערב ב -19 באפריל התבשרו הסניף דייווידיאנים על התקיפה הקרובה וביקשו להיכנע, דבר שהם סירבו לעשות. כעבור מספר דקות, שני רכבי קרב של ה- FBI החלו להכניס גז לבניין ואליהם הצטרפו טנקים של ברדלי, שירה במכלי גז מדמיע דרך חלונות המתחם. הסניף דייווידיאנים, רבים עם מסכות גז, סירבו להתפנות, ובשעה 11:40 אחר הצהריים נורה המתחם האחרון מבין כמאה פחי גז מדמיע. מעט אחרי הצהריים פרצה שריפה במקום אחד או יותר במתחם, ודקות לאחר מכן נמלטו תשעה דוידיאנים מהלהט המתפשט במהירות. דווח על ירי אך נפסק מכיוון שהמתחם נבלע לחלוטין בלהבות.
כורש ולפחות 80 מחסידיו, כולל 22 ילדים, מתו במהלך התקיפה הרסנית השנייה של הממשלה הפדרלית בהר הכרמל. ה- FBI ומשרד המשפטים טענו כי היו עדויות חלוטות לכך שחברי הסניף דייווידיאן הציתו את השריפה, תוך שהם מציינים חשבון עד ראייה ומידע פלילי אחר. מבין הירי שדווח במהלך השריפה, טענה הממשלה כי הדוידיאנים הרגו זה את זה כחלק מהסכם ההתאבדות או שהרגו מתנגדים שניסו להימלט מהתאבדות שהורתה על כורש באש. מרבית הסניפים ששרדו בסניף דיווחו על עמדה רשמית זו, כמו גם כמה מבקרי העיתונות ומחוצה לה, שהאשמות שלהם נגד הטיפול ב- ATF וב- FBI בסטטוס ווקו נעו בין חוסר יכולת לרצח בכוונה תחילה. בשנת 1999, ה- FBI הודה כי השתמשו ברימוני גז מדמיע בתקיפה, שידוע כגורמים לשריפות בגלל תכונות התבערה שלהם.
