לאחר האשרור של מדינת וירג'יניה, 10 התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית, המכונים יחד "מגילת הזכויות", הופכים לחוק הארץ.
בספטמבר 1789 אישר הקונגרס הראשון של ארצות הברית 12 תיקונים לחוקה האמריקאית ושלח אותם למדינות לאישור. התיקונים נועדו להגן על זכויות היסוד של אזרחי ארה"ב, תוך הבטחת חופש הדיבור, העיתונות, האסיפה והפעלת הדת; הזכות להליך משפטי הוגן ונשיאת נשק; וכי סמכויות שלא הוקצו לממשל הפדרלי ישמרו למדינות ולאנשים.
בהשפעת מגילת הזכויות האנגלית משנת 1689, מגילת הזכויות נשאבה גם מהצהרת הזכויות של וירג'יניה, שגויסה על ידי ג'ורג 'מייסון בשנת 1776. מייסון, יליד וירג'יניה, היה אלוף כל חיי חירויות הפרט, ובשנת 1787 השתתף ב האמנה החוקתית ומתחה ביקורת על המסמך הסופי בגלל היעדר הגנה חוקתית על זכויות פוליטיות בסיסיות. במאבק האשרור שלאחר מכן סיכמו מייסון ומבקרים אחרים לתמוך בחוקה בתמורה להבטיח כי תיקונים יועברו מייד.
ב- 15 בדצמבר 1791, וירג'יניה הפכה ל -10 מתוך 14 מדינות שאושרו 10 מתוך 12 התיקונים, ובכך העניקה למגילת הזכויות את הרוב של שני שלישים של האשרור הממלכתי הנדרש כדי להפוך אותה לחוקית. מבין שני התיקונים שלא אושררו, הראשון נגע למערכת הייצוג האוכלוסית, ואילו השני אסר על כניסתם לתוקף של חוקי חברי הקונגרס עד שתתערב בחירות. הראשון משני התיקונים הללו לא אושר מעולם, ואילו השני אושר סופית יותר מ- 200 שנה לאחר מכן, בשנת 1992.
