הקונפדרציה הכללית ג'ון בל הוד ממשיכה לנסות להסיע את הגנרל וויליאם ט. שרמן ממבואות אטלנטה כשהוא תוקף את האנקיז בבאלד היל. ההתקפה נכשלה, ושרמן הידק את אחיזתו באטלנטה.

נשיא הקונפדרציה ג'פרסון דייוויס מינה את מפקד הוד של צבא טנסי רק ארבעה ימים לפני ההתקשרות באטלנטה. דייויס היה מתוסכל מהקמפיין ההגנתי של המפקד הקודם, ג'וזף ג'ונסטון, ולכן הוא מינה את הוד להסיע את שרמן לצפון. הוד תקף את פיטריק קריק ב- 20 ביולי, אך הוא לא הצליח לשבור את הפדרלים.

יומיים לאחר מכן, הוד ניסה שוב בבאלד היל. כוח האיחוד תחת שרמן כלל שלוש צבאות: צבא ג'יימס מקפרסון של טנסי, צבא ג'ון שויפילד באוהיו וצבא ג'ורג 'תומאס מקומברלנד. כוחו של תומאס לחץ על אטלנטה מצפון, ב Peachtree Creek, בעוד מקפרסון הסתובב לשוליים המזרחיים של אטלנטה בכדי לחתוך את מסילת הרכבת של ג'ורג'יה, שרצה לדקאטור. הוד פגע במקפרסון ב 22 ביולי, אך מספר בעיות הפגיזו את התקפת הקונפדרציה. השטח השבור והמחוספס הקשה על התיאום, והמתקפה שתוכננה לפנות בוקר, לא החלה רק אחרי הצהריים. החשוב ביותר, ולא ידוע על הוד, מקפרסון הרחיב את הקו שלו מזרחה. הקונפדרציות התאספו לאורך קו שהם חשבו שמאחורי אגף האיחוד, אך עמדה היישר מול חיילים פדרליים מבוצרים. אנשיו של הוד פרצו לזמן קצר את קו האיחוד, אך לא הצליחו להחזיק בתפקיד. היום הסתיים ללא שינוי משמעותי במיקומם של שני הצבאות.

בפעם השנייה בשלושה ימים, הוד לא הצליח לשבור את אחיזת האיחוד באטלנטה. צבאו שכבר לא היה מספריו התקיים כשורה. הוא איבד יותר מ -5,000 גברים ואילו האיחוד סבל מ- 3,700 נפגעים. ביניהם היה הגנרל מקפרסון, שנהרג בעת שראה את הקווים במהלך הקרב. הוא היה אחד המפקדים המכובדים והמבטיחים ביותר בצבא האיחוד.