בתל אביב, ישראל, אדולף אייכמן, קצין האס אס הנאצי שאירגן את "הפיתרון הסופי של השאלה היהודית" של אדולף היטלר, נידון למוות על ידי בית דין ישראלי לפשעי מלחמה.
אייכמן נולד בסולינגן, גרמניה, בשנת 1906. בנובמבר 1932 הצטרף לאס אס האליטה של הנאצים (שוצטפל) ארגון, שעל חבריו היו אחריות רחבה בגרמניה הנאצית, כולל שיטור, מודיעין ואכיפת המדיניות האנטישמית של אדולף היטלר. אייכמן קם בהתמדה במדרג האס אס, ועם הסיפוח הגרמני של אוסטריה בשנת 1938 הוא נשלח לווינה במשימה לפרוק את עיר היהודים. הוא הקים מרכז גירוש יהודי יעיל ובשנת 1939 נשלח לפראג במשימה דומה. באותה שנה מונה אייכמן לחלק היהודי במשרד הביטחון המרכזי של האס אס בברלין.
בינואר 1942 נפגש אייכמן עם בכירי הנאצים בוועידת ואנזה ליד ברלין במטרה לתכנן "פיתרון סופי של השאלה היהודית", כדברי מנהיג הנאצים הרמן גרינג. הנאצים החליטו להשמיד את האוכלוסייה היהודית באירופה. אייכמן מונה לתיאום הזיהוי, ההרכבה וההובלה של מיליוני יהודים מאירופה הכבושה למחנות ההשמדה הנאציים, שם גאסו יהודים או עבדו למוות. הוא ביצע חובה זו ביעילות מחרידה, ובין שלושה לארבעה מיליון יהודים נספו במחנות ההשמדה לפני תום מלחמת העולם השנייה. קרוב לשני מיליון הוצאו להורג במקום אחר.
לאחר המלחמה, אייכמן נלכד על ידי כוחות ארה"ב, אך הוא נמלט ממחנה כלא בשנת 1946 לפני שנאלץ להתמודד מול בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה בנורנברג. אייכמן נסע בזהות שאולה בין אירופה למזרח התיכון, ובשנת 1950 הגיע לארגנטינה, ששמרה על מדיניות הגירה רופפת והיוותה מקלט בטוח לפושעי מלחמה נאצים רבים. בשנת 1957, תובע גרמני הודיע לישראל בסתר כי אייכמן מתגורר בארגנטינה. סוכנים משירות המודיעין הישראלי, המוסד, נפרסו לארגנטינה, ובראשית 1960 הם איתרו את אייכמן המתגורר באזור סן פרננדו בבואנוס איירס תחת השם ריקרדו קלמנט.
במאי 1960 חגגה ארגנטינה 150 שנה למהפכתה נגד ספרד, ותיירים רבים נסעו לארגנטינה מחו"ל כדי להשתתף בחגיגות. המוסד ניצל את ההזדמנות להבריח סוכנים נוספים למדינה. ישראל, בידיעה שארגנטינה לעולם לא תוכל להסגיר את אייכמן למשפט, החליטה לחטוף אותו ולקחת אותו לישראל שלא כחוק. ב- 11 במאי ירדו פעילי המוסד ברחוב גריבלדי בסן פרננדו וחטפו את אייכמן כשהוא הולך מהאוטובוס לביתו. משפחתו התקשרה לבתי חולים מקומיים אך לא למשטרה, וארגנטינה לא ידעה דבר על המבצע. ב- 20 במאי הוטס אייכמן מסומם מארגנטינה כשהוא מחופש לעובד חברת תעופה ישראלית שסבל מטראומת ראש בתאונה. שלושה ימים לאחר מכן הודיע ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון כי אייכמן נמצא במעצר ישראלי.
ארגנטינה דרשה את שובו של אייכמן, אך ישראל טענה כי מעמדו כפושע מלחמה בינלאומי נתן להם את הזכות להמשיך למשפט. ב- 11 באפריל 1961 החל משפט אייכמן בירושלים. זה היה המשפט הטלוויזיוני הראשון בהיסטוריה. אייכמן התמודד עם 15 אישומים, בהם פשעים נגד האנושות, פשעים נגד העם היהודי ופשעי מלחמה. הוא טען שהוא רק עוקב אחר הוראות, אך השופטים לא הסכימו, גילו אותו אשם בכל הספירות ב -15 בדצמבר וגזרו עליו את מותו. ב- 31 במאי 1962 הוא נתלה ליד תל אביב. גופתו נשרפה ואפרו הושלך לים.
